זוג גיריות נצפו (Shaisho) אמש בתחומי יישוב, מצפון למגדל העמק (גליל תחתון):
האם הגיריות באזור החלו לשנות את דפוסי הפעילות שלהן כהסתגלות לחיים ביישובים?
גירית מצויה (Meles meles). גליל תחתון, 15/06/2020 Shaisho©
גירית מצויה (Meles meles), טורף ממשפחת הסמוריים (Mustelidae), מוכרת במרבית האזורים הממוזגים באירופה ומערב אסיה. בארץ המשפחה מיוצגת על ידי 5 מינים בלבד, אך למעשה זו משפחת הטורפים הגדולה בעולם: למעלה מ-50 מינים הוגדרו בה עד כה. הסוג גירית (Meles) עבר תהפוכות במהלך העשור האחרון וכיום מזוהים בו לפחות שלושה מינים שונים. נכון לרגע זה, כל הגיריות המצויות בישראל עונות לשם Meles meles canescens. למידע נוסף ברשת בעניין, מומלץ לחפש אחר פרסומים מאת ווילסון ורידר (Wilson & Reeder 2005).
יחסית למידת שכיחותה ולשטח התפוצה הנרחב שלה בארץ, הכולל את מרבית החבל הים התיכוני וצפון הנגב, הרי שתצפיות בגירית הן מעטות יחסית. במפגשים עם גיריות הן מפגינות חששנות וזהירות רבה. גם באזורים בהם הן חודרות לתחומי יישובים, הרי שנראה שהפעילות בקרבת האדם מוגבלת גם מבחינת הזמן, וגם מבחינת דפוסי הפעילות: לרוב הן נצפות רק כשהן ממהרות להימלט כשמתגלות. למרות זאת, הרי שבמקומות לא מעטים באירופה יחסי אדם - גירית הם שונים. המין נחשב כאורח רצוי בחצרות בתים, המקיים יחסי שכנות טובים עם האדם. מסיבה זו, אנחנו מוצאים עניין מיוחד בדיווח המצורף. בניגוד למוזכר בכמה פרסומים ברשת, פעילות גיריות בסמיכות ליישובים היא לא תופעה חדשה בארץ: ג. אילני כתב על גיריות בצפון הנגב עוד ב-1979 (במסגרת סקר זואוגיאוגרפי ואקולוגי של טורפים).
מקורות
מנדלסון ה. ויום- טוב, י.,(1987) החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7, יונקים. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור
