הקלטה שכבר נידונה כאן בעבר: עטלף אשר נצפה סמוך ליישוב בנגב במהלך האביב (04/2015). תדירות השיא של הקריאות היא כ-47 ק"ה. באותו אתר בו הוקלט זוהו בתצפית - בעזרת גלאים הטרודנים (Het) - עטלפוני בודנהיימר אחדים, אולם העטלף המסויים שהוקלט לא נצפה או זוהה בשטח.
בהזדמנות זו, נסקור בקצרה את מאפייני הקול אליהם נתייחס בשדה כאשר משתמשים בגלאי HD. כדאי לשים לב כי ההקלטה הנשמעת ברקע הסרטון המצורף לא נעשתה באמצעות גלאי HD אלא בעזרת גלאי FD, ולכן לא ניתן להתייחס אליה על פי מאפייני הקול הבאים, כפי שהם מתוארים בתקציר הבא:
תדירות
ככל שתדירות הקול גבוהה יותר כך מאפשרת הרכבת 'תמונה' ברזולוציה טובה יותר והבחנה בפרטים קטנים, אולם קול בתדירות גבוהה מוגבל במרחק אותו הוא יכול לעבור ולכן אינו מתאים לציד בשטח פתוח, למשל. על מנת לקבוע את התדירות יש לכוון את הגלאי כלפי העטלף, להוריד ולהעלות לסירוגין את בורר התדירויות עד שמצליחים לזהות את התדירות בה נשמע הקול 'עמוק' - ברור - ביותר, היא "תדירות השיא".
מהירות
משך הזמן שבין קריאה לקריאה בתוך רצף קריאות. באופן כללי, עטלפים גדולים נוטים להיות איטיים יחסית ועטלפים קטנים נוטים להיות מהירים: כלומר, פסק זמן קצר יחסית בין קריאות.
קצב
קצב - יש לנסות ולהעריך עד כמה יציב וקבוע רצף הקריאות. לעטלפים שעפים ישר קצב קבוע יחסית לעומת עטלפים שעפים תוך פניות ושינויי כיוון רבים, להם קצב משתנה .
טון
יש מינים בעלי קול צלול ועמוק יחסית בעוד שלמינים אחרים צליל 'שטוח' ומתכתי.
עוצמה
יש מינים בעלי קול חזק ועצמתי הנשמע היטב ממרחק רב ויש בעלי קול חלש הנשמעים רק ממרחק מ' ספורים .
מינים שונים נבדלים ביניהם במאפיינים הנ"ל ולפרט יחיד מגוון קולות בהתאם להתנהגות (ציד וחיפוש, למשל) ולבית הגידול.
כאמור, ארבעה מאפיינים אלה - באופן בו הם מתוארים כאן - מתייחסים לגלאי HD. כיוון שגלאי זה מסנן ומשבש את קריאת העטלף, הוא מתאים לזיהוי ותצפית בשדה אך לא לעבודת מעבדה: אין טעם באנליזה דיגיטלית להקלטות שמע שבוצעו בעזרת גלאי HD. הקלטות שנעשו בעזרת גלאים הפועלים בשיטות אחרות (FD ו-TE, למשל) מאפשרות לבחון תכונות נוספות ולכמת אותן באופן מדוייק: ניתן למדוד את היחסים שבין הזמן והתדירות במהלך כל קריאה, לתאר את עוצמת הקריאה בתדירויות השונות ועוד. בנוסף לקולות נאפיין גם את התנהגות התעופה - מהירות, גובה, מעוף - ישר או מכיל פניות רבות. בעוד שקולות מומלץ להקליט, את אלו מומלץ לרשום בזמן התצפית ובמשך הזמן יווצר יומן שנוכל להיעזר בו בהגדרה.
חשוב לזכור כי להבדיל מקולות חיזור של ציפורים, למשל, לקריאות העטלף שאנו מאזינים אליהן תפקיד פונקציונאלי בעיקרו ולכן הוא משתנה בהתאם לפעילות העטלף, בית הגידול, נוכחות עטלפים אחרים בקרבתו ועוד.
עטלפון בודנהיימר (Hypsugo bodenheimeri) הוא מין חדש יחסית למדע, אשר הוגדר ב-1960 ע"פי פרט שנאסף ביוטבתה. זהו עטלף מדברי המצוי באזורים מדבריים בישראל, מצרים ודרום תימן. מידע נוסף בקישור
Pipistrellus bodenheimeri / Daniel K. Riskin
