חלקי הרגל

   מאוד חשוב לבדוק את כל חלקיה של הרגל,כולל הבסיס בעומק האדמה. לצורך הגדרה מותר לעקור, והרי נשארו מירב חלקיה התת-אדמתיים - הוא התפטיר שמכסה שטח נרחב.
א. מידת אורך - והיחס, בהשוואה לרוחב הכובע. ב. עובי - והאם שווה לכל אורכה או יש התעבות באמצע או למעלה. הבסיס - גלילי ,מעובה,בולבוסי או צר. ג. צבע. ד.מירקם - שעירה,חלקה,מוצקה,חלולה,סיבית,עם חוטים ועוד. ה. טבעת - אם נכרת- מה אורכה והאם יושבת כלפי מטה או מעלה. ו. נרתיק - אם קיים-יושב בבסיס וחשוב להוציאו בזהירות לראות צבע וצורה.

  הדעה הרווחת בין מלקטי הפטריות היא '' חתוך רק את הכובע והשאר את הרגל כדי שתצמחנה
פטריות נוספות ''.האמת שרצוי לנהוג כך, ולא בגלל סיבה זו ,אלא מהסיבה שלא רצוי לאכול חלקי
רגל כי היא מכילה כיטין - שמרכיב את דופן התא, לחיזוק והגנה. הכיטין {זה שבונה גם את כסוי החרק}
קשה לעיכול בקיבת האדם ויש שחשים בחילות והקאות לאחר האכילה.על אף זאת - תרומתו
לעיכול כ- סיבים תזונתיים.
הפטריותית.

 

 

 

                                  נרתיקנית ''החורש''   ב.ג