פרוייקט "שיקום" נחל רבה הוא ככל הנראה אחד מפשעי הסביבה הקשים שזכינו לו במהלך השנים האחרונות: קטע מערוץ הנחל, באורך קילומטרים, כוסה בבטון.
מצורף מכתבו של פרופ' אביטל גזית (Avital Gasith), מיום 23.12.13, בעניין הפרויקט השערורייתי.
- לדילוג מהיר:
- צילומים מנחל רבה
- תגובת ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה
- תשובתו של אביטל גזית לראש האגף
נחל הבטון (נחל רבה) – זוועה סביבתית תוצרת ישראל 2013
שלום רב,
התוועדתי לפרויקט השערורייתי בנחל רבה, קטע ראש העין, כאשר אזרחית מודאגת ואיש מקצוע בעל מצפון הפנו את תשומת ליבי לעשייה חריגה (בלשון המעטה) בנחל רבה. תמונות שהוצגו בפני הריצו אותי למקום ולאחר שראיתי במו עיני, אין לי אלה להעיד שהפגיעה הסביבתית עולה על כל דמיון. אני עדין נסער, לכן אני מתנצל מראש, שלא כהרגלי שפתי הפעם לא תהיה דיפלומאטית, אומר דברים כהווייתם ללא כחל וסרק.
אינני יכול לתאר את המעשה אחרת מאשר פשע סביבתי אשר אין לו אח ורע בנחלי ישראל. המעשה מחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הקשור לטיפול בנחלים. אפילו בשנות ה60, ה70 וה80 כאשר לא חסכו בבטון בהקשרי ניקוז, לא הגיעו מעולם לממדים שנגלים לעין בנחל רבה. במדינות מזרח אירופה בהם חטאי הסביבה מוכרים לכל ומעשים דומים נעשו לפני עשרות שנים, פועלים היום לסלק את העדויות המבישות ולהחזיר עטרה ליושנה (לדוגמא בלייפציג, בעבר מזרח גרמניה).
במקרה הנדון מדובר בפרויקט במסגרת טיילת ראש העין, לאורך קטע של מספר קילומטרים לצד ערוץ נחל רבה. אין לי דבר וחצי דבר כנגד הטיילת עצמה, נראה שהיא עונה על הצרכים באופן סביר ואטרקטיבי. אך במסגרת הפרויקט של יצירת "פארק אקולוגי" כוסה קטע של מספר קילומטרים של הערוץ בבטון לכל רוחבו ועוצבו לכל אורכו שרשרת בריכות בטון שאינן אלא "קרקס" נופי ומפגע סביבתי שלא צריך להיות מומחה להבין את נזקם. אני מצרף להלן מספר תמונות של יצירת המופת, שפטו בעצמכם.
אני תוהה בפניכם, לאן נעלמו כל התובנות שבעמל רב רכשנו, הטמענו וצברנו במשך 15 – 20 השנים האחרונות על שיקום נחלים? אחת מאבני היסוד של תובנות אלו שבטון ונחל אינם חוברים יחד (להוציא מקרים בודדים של אילוצים ניקוזיים נקודתיים בהם פתרונות באבן טבעית, כולל בולדרים אינם מספקים). כאן מדובר בקבירת ערוץ נחל על פני קילומטרים בבטון תוך יצירת "קרקס" של בריכות ומפלים. האם העובדה שמדובר בנחל אכזב "בלבלה" את המתכננים שחשבו שאין מדובר בנחל והתייחסו לערוץ כתעלה בחצרם הפרטית? סביר יותר שהיא חושפת את בורותם של כל המעורבים שלא ידעו כלל מהי החשיבות והאיכות הייחודית של נחלי אכזב. נדמה לי שלא אטעה בהנחתי שלפחות חלק מהמתכננים אינם בעלי השכלה רלוונטית לשיקום נחלים ובודאי לא השתתפו מימיהם בכנס שיקום נחלים. אני תוהה היכן היה המשרד להגנת הסביבה? היכן הייתה רשות הטבע והגנים? היכן רשות הניקוז (שיחד עם האקולוגים קיימנו כנס אקו-הידרולוגיה לפני כשלוש שנים בו הובהר פעם נוספת שאין מקום לבטון בנחלים)? האם הפרויקט עבר שיפוט מיקצועי? מי לעזאזל אישר את הפרויקט הנוראי הזה? המשרד להגנת הסביבה קיים לפני כשבוע יום עיון בנושא שיקום נחלים ואיש לא טרח להציג ולו במילה אחת את הזוועה הסביבתית המתבצעת במשך חודשים לא מעטים.
כאן אני מפסיק בטענותיי כמומחה לשיקום נחלים וזועק כאזרח של הארץ הזו! אם המומחים צודקים בזעקתם (איני מעלה על דעתי שיש איש מקצוע בשקום נחלים שרואה בסיטואציה של כיסוי נחל אכזב בבטון כפרויקט לגיטימי) הרי שאין מנוס מהמסקנות הבאות: א. לדרוש מהאחראים על מתכנני ומבצעי הפרויקט לשלול מהמעורבים כל אפשרות להיות מעורבים בפרויקטים עתידיים של שיקום נחלים בישראל (אחרת יש סכנה שהרעה הסביבתית תתפשט לנחלים אחרים; להבנתי בנחל מודיעין ובנחל יבנה למשל יש כבר כוונות ליצירת בריכות, מפלים וסחרור מים בתוך הערוץ). ב. בנוסף, יש לדרוש תיקון המעוות, כלומר סילוק הבטון מנחל רבה אחרת הנזק הסביבתי הקולוסאלי יישאר לדיראון עולם. ג. כאזרח אני מוסיף וזועק,
מי אישר את קבירת מאות אלפי השקלים בפשע הסביבתי הזה?
אמליץ לכל אזרח לבקר במקום ולהיווכח בעצמו "במעשה הבריאה". לא צריך להיות מומחה להבין שמשהו כאן "לא תקין". לחברה להגנת הטבע אני מציע לארגן סיורים לנחל רבה ולחשוף בפני הציבור את גודל הזוועה הסביבתית. אולי השוק הסביבתי יוליד זעקה אל מקבלי ההחלטות: הפיקו לקחים, הטילו אחריות, תקנו המעוות ומנעו עשייה דומה בעתיד!
בברכה ובעצב רב על עמל של שנים שהיה כלא היה!
אביטל גזית
מבצעי הפרוייקט. שימו לב לציניות (או הבורות) שבכיתוב: "החייאת נחל רבה ויצירת פארק אקולוגי"
לכניסה לאלבום (ובו תמונות נוספות) יש ללחוץ על התמונות המוקטנות
>>> לקריאת תשובת ראש אגף המנהל
