צבועים, 22/03/2017

הסבירות של בעל חיים ממין מסוים להידרס שונה ומשתנה בהתאם לנתוניו הפיזיים, אורחות חייו, בית הגידול ועוד.
מה ניתן ללמוד ממציאתם של צבועים דרוסים?
האם הם מגלים העדפה לפעילות בשולי כבישים?
בשאלות אלו ובנוספות נדון בפרסום אשר יוקדש לנושא, ולאחדות מהן אף יינתנו תשובות הולמות. בינתיים, נבקש להתייחס רק לצבועים, בהמשך לדיון שהתנהל במרשתת:
זהו בעל חיים גדול (זכר בוגר עשוי לשקול מעל 40 ק"ג). מעבר לכך שהדבר הופך אותו לפגיע בכבישים, הוא גם הסיבה לכך שניתן להבחין בו בקלות וכן ששרידיו נותרים על פני השטח במשך זמן רב.

מספר דיווחים נוספו לאחרונה למערכת, בהם התצלום המצורף מצפון הנגב (Boaz Rothchild).

צבוע מפוספס, Hyaena hyaena
צבוע מפוספס, Hyaena hyaena. הנציג היחיד בארץ של משפחת הצבועיים.  ©Boaz Rothchild

צבוע מפוספס מצוי במרבית שטחה של הארץ ובמגוון בתי גידול (למעט באזורים המיושבים בצפיפות). בכל זאת, כדאי לשים לב כי ריבוי התצפיות היחסי במין מטעה, ויש להיזהר כשמסיקים ממנו לגבי מצבה הכללי של האוכלוסיה: אורחות חייו של הצבוע - ההתנהגות, המזון, מקומות המסתור שהוא שוכן בהם ועוד - גורמים לכך שהוא נצפה פעמים רבות יחסית למינים אחרים. מי שצופה בצבוע בתא שטח מסוים, מוזמן לנסות ולרשום לעצמו סימני זיהוי פרטניים: דגם הפסים וכתם הגרון השחור מאפשרים לעתים לזהות פרטים ספציפיים - ייתכן ויתברר שבתצפיות חוזרות נראה אותו פרט שוב ושוב.

צבוע
צבוע מפוספס, Hyaena hyaena. טורף המצוי במגוון בתי גידול       © נדב כנען

Section: 
Section1