גלאי הטרודני

לשם מה נחוץ גלאי לתצפית עטלפים? עטלפים משתמשים בגלי קול גבוהים מאוד לצורכי התמצאות במרחב (אקולוקציה). תדירות הגלים היא לרוב גבוהה ביותר ונמצאת בטווח העל-קולי, כלומר: הקולות הם גבוהים יותר מאשר אדם מסוגל לשמוע.

מהו גל קול? מהי תדירות אולטראסונית?
נתייחס לתנועה הסינוסית של הקול באוויר. התנועה המחזורית של הגל מאפשרת למדוד אותו, כמתואר בתרשים המצורף

תכונות קול.
תמונה 1: תכונות הקול

כאשר מיתר רוטט, בין אם בגיטרה או בגרונה של זמרת, הוא יוצר תנודות ולחצים באוויר (גל קול). במידה והן נופלות על אוזן קשבת הן מרעידות את קרום עור התוף, המעביר את המסר לחלון הסגלגל ומשם - באמצעות תאי השבלול - הם מומרים לאותות עצביים: לצלילים. זהו תיאור פשטני ביותר של תהליך השמיעה של יונקים. אם כך, מדוע אנחנו לא שומעים את קולות העטלפים? במה שונה התהליך שעובר הקול בראשו של פרספון, מזה שעובר במוחו של אדם מן היישוב? אומנם יש דמיון בין התהליכים שעוברים הקולות המגיעים לאוזני אדם לבין המתרחש במוחו של אפלול, אך הם שונים בבחינות רבות. אנו נוטים להתמקד בתדירות הקול, שהכרתה מהותית לצורך זיהוי עטלפים בעזרת גלאי הטרודני, אך למעשה זו רק אחת מתכונות הקול אליהן נתייחס.

תדירות
הרץ (Hz) היא היחידה בה אנו משתמשים למדידת התדירות, ומתארת את מספר המחזורים שהגל משלים במשך שנייה אחת. מטעמי נוחות, משתמשים ביחידה קילו-הרץ (1 ק"ה = 1000 הרץ). אדם צעיר ששמיעתו תקינה מסוגל לשמוע קולות שתדירותם נעה בין כ- 20-20000 הרץ. כלומר, אם גל הקול שנפיק בדיבור אליו משלים לכל הפחות 20 מחזורים ולכל היותר 20,000 מחזורים במשך שנייה אחת, הוא ישמע אותנו. מה לגבי גלי קול בתדירות נמוכה מ-20 הרץ? גבוהה מ-20 ק"ה? למרות שגלים כאלה רוחשים סביבנו כל הזמן, אנו פשוט לא שומעים אותם. כפי שאפשר לראות באיור המצורף, תחום השמיעה האנושית כולל רק חלק קטן מהצלילים הרוחשים בסביבה.

ספקטרום קולות בעלי חיים
תמונה 2: עטלפים משתמשים בקולות שתדירותם גבוהה ביותר

תצפית עטלפים
בעטלפים צופים אך ורק בשעות ובעונות בהן הם פעילים, הזמן הטוב ביותר הוא בין מאי לאוקטובר. בשום אופן לא מטרידים עטלפים במערות. לאחר שלומדים את הנושא, נוכחים גם לדעת שאין כל ערך בתצפית שכזו: הקולות להם אנו מאזינים הם קולות איתור, המושמעים כשהעטלף פעיל: בעת מנוחה ובאתרי המשכן הוא משתמש בקולות שונים. אנא, שמרו על הנהלים ולמדו לצפות בעטלפים כמקובל ונהוג במקומות רבים בעולם.

קולות עטלפים
קולות העטלפים להם אנו מאזינים הם קולות איתור, אותם מפיק העטלף כשהוא נע במרחב ותר אחר טרפו. להבדיל משירת חיזור של ציפורים, למשל, קולות האיתור הם פונקציונליים במהותם ולא נועדו רק לתקשורת תוך-מינית. מינים שונים נבדלים ביניהם במאפיינים שיוזכרו בהמשך, ולפרט יחיד מגוון קולות בהתאם להתנהגות (ציד וחיפוש, למשל) ולבית הגידול. כמה מיני חולייתנים, בהם פילים ויונים, עושים שימוש בקולות בתדירות הנמוכה מסף השמיעה של האדם. העטלפים, לעומת זאת, מצטיינים בשימוש בקולות בתדר גבוה במיוחד. על מנת להקשיב לקולותיהם, יש צורך לתרגם את הצליל העל-קולי לטווח הנשמע. השיטה ההטרודנית היא אחת מבין השיטות לעשות זאת.

תצפית עטלפים באמצעות גלאי הטרודני
באמצעות גלאי הטרודני המשתמש מאזין לטווח תדרים צר. לרוב, כיוון התדירות נעשה באופן ידני בעזרת כפתור. הקול הנקלט במיקרופונים 'מעורבל' עם אות פנימי במכשיר (באמצעות מתנד) ומופק קול בתדירות שבטווח השמיעה האנושי. לגלאי הטרודני (HD) מספר תכונות בזכותן הוא מועדף לתצפית ולזיהוי מינים בשדה. שיטת הפעולה מדגישה את הבדלי תדירויות השיא שבקריאות והמשתמש יכול לקבוע אותה באופן מיידי. עם זאת, בגלל שהוא למעשה משנה ומסנן חלק ניכר מהקול, הוא אינו מתאים לעבודת מעבדה: אין טעם באנליזה דיגיטלית לקולות שהוקלטו בעזרת גלאי הטרודני.

גלאי עטלפים הטרודני
תמונה 3: גלאי עטלפים הטרודני

תכונות הקול אליהן נתייחס בתצפית

תדירות
על מנת לקבוע את התדירות יש לכוון את הגלאי כלפי העטלף, להוריד ולהעלות לסירוגין את בורר התדירויות עד שמצליחים לזהות את התדירות בה נשמע הקול 'עמוק' - ברור - ביותר, היא תדירות הקול ואליה מתייחסים הנתונים שבמערכת. למשל, במידה ורשום בטבלה באתר 50 ק"ה, סביר שנשמע את העטלף גם ב-45 וגם ב-55 ק"ה, אך 50 היא התדירות המיטבית: זהו התדר בו מרוכזת מרבית האנרגיה. קביעת התדירות אינה מסובכת, זוהי מיומנות הנרכשת בניסיון. הנתונים המופיעים במערכת לגבי תדירויות הקול של המינים שונים, מתייחסים לקולות האיתור: הקולות המופקים בזמן שהעטלף נע במרחב. ישנם מצבים בהם עטלפים משתמשים בקולות שונים לגמרי, בעיקר כשהעטלף נמצא באתר המשכן. כמו כן, לעתים ניתן לשמוע קולות שונים גם כשהעטלף פעיל – במיוחד בתקופת הרבייה.
מהירות
משך הזמן שבין קריאה לקריאה בתוך רצף קריאות.
באופן כללי, עטלפים גדולים נוטים להיות איטיים יחסית ועטלפים קטנים נוטים להיות מהירים, כלומר: זמן קצר יחסית בין קריאות.
קצב
יש לנסות ולהעריך עד כמה יציב וקבוע רצף הקריאות. לעטלפים שעפים ישר קצב קבוע יחסית, לעומת עטלפים שעפים תוך פניות ושינויי כיוון רבים, להם קצב משתנה.
טון
יש מינים בעלי קול צלול ועמוק, בעוד שלמינים אחרים צליל 'שטוח' ומתכתי.
עוצמה
יש מינים בעלי קול חזק ועצמתי הנשמע היטב ממרחק רב, ולעומתם יש עטלפים בעלי קול חלש הנשמע רק ממרחק מ' ספורים.

התנהגות
בנוסף לקולות נאפיין גם את התנהגות התעופה - מהירות, גובה, מעוף - ישר או מכיל פניות רבות. בעוד שקולות מומלץ להקליט, את אלו מומלץ לרשום בעת התצפית, במשך הזמן ייווצר יומן שנוכל להיעזר בו בהגדרה.

ספריית קולות
במן השדה מוקמת ספריית קולות, בה ישולבו גם הקלטות שבוצעו באמצעות גלאי הטרודני. ציבור המשתמשים מוזמן לצרף לדיווחים גם הקלטות שמע (לאו דווקא של עטלפים) ולתרום להקמת הספרייה שתעמוד לרשות כולנו.

עטלפון לבן שוליים (Pipistrellus kuhli)
תמונה 4: עטלפון לבן שוליים (Pipistrellus kuhli)         © איל ונונו