כבר שנה

לא הרגשנו כמעט, אך סוף השנה למניינם חלף והגיע הזמן לסיכום שנתי. עשרות אלפי הביקורים באתר השנה תורגמו לדיווחי תצפיות רבים: אלפים מהם מוצגים על גבי מפות במערכת, אשר הפכה לכלי חשוב ומשמעותי המתעדכן מדי יום. הסיכום מתמקד בשיטות ובממצאים זואולוגיים, אך קודם שניגש אליהם נזכיר כי אלו הם לא פירותיו של פיתוח תוכנה כלשהי, אלא תוצאה של נכונות הפעילים לפעול במשותף למען החברה והסביבה.

עמותת מן השדה לניטור מגוון המינים

הסקירה ערוכה על פי הסדר הבא:
אתר העמותה    
*אשׂי"ד: נעליים גבוהות בקריה, תן זהוב
*למען חיות הבר
דיווחים ותצפיות    
*שיטות ואמצעים
*מפשי"ת
*השאלת ציוד תצפית: מצלמות וגלאים

*תצפיות יונקים
*תצפיות זוחלים

*עכבישניים Arachnida
*פרפרים Lepidoptera

אירועים    
*הוועידה השנתית למדע ולסביבה

2018    
*מערכת מידע  
*
תכנים  
*
מיזם האשפים


אתר העמותה

אשׂי"ד
באביב הושק המדור "אין שכל יש דאגות" (אשׂי"ד). בחרנו לקבץ כמה מהנושאים המביכים הנידונים כאן לעתים, ולקבצם תחת הכותרת "אין שכל אין דאגות". ברבות הימים, הוחלט לקרוא למדור "אין שכל יש דאגות", על מנת להדגיש כי פנינו לעתיד ושברצוננו ללמוד מן הפרשות המתוארות. הובהר כי מדובר בביטוי שגור בפי צעירים המכוון כלפי מעשי שטות, ולמען הסר ספק - אין בו כל כוונת רמז באשר לנחיתות שכלית של מי מבעלי התפקידים המוזכרים כאן (יש יוצאים מן הכלל). פתחנו בפרסום בעניין מינים פולשים, אך מאחר והתברר שכמה מהנושאים ראויים לטיפול במישור המשפטי כתבות בנושא ממשק חיות בר מעוכבות מעט.  לא נרחיב כעת בעניין, אך נזכיר שני נושאים אשר הטיפול הרשלני בהם לא מסתכם בנזק סביבתי אלא מוביל גם להתעללות ופגיעה מיותרת בבעלי חיים רבים מאוד - צפעים ותנים בהמוניהם.

נעליים גבוהות בקריה: צפע מצוי (Vipera palaestinae כעת Daboia palaestinae)
צפעים מתרבים ביישובים רבים בישראל, ונצפים תכופות בבתי מגורים - אף בערים הגדולות. הדרך הרשמית להתמודד עם המפגשים הרבים שבין צפעים לאנשים, כוללת לוכדי נחשים: אנשים אשר עברו הכשרה ברשות הטבע והוסמכו ללכוד נחשים - חיות בר מוגנות שהפגיעה בהם אסורה בחוק. לכאורה, נמצא פיתרון הולם ומקצועי המיטיב עם האנשים והטבע גם יחד. למעשה, לא זו בלבד שהוא אינו מגן על הנחשים אלא להיפך: הנושא מופקר, ומי שמחסל נחש מבלי להזעיק לוכד כלל לא נענש על כך. "כל הנחשים מוגנים",  אך האם יש להתייחס לכולם באופן זהה? לא. האם עלינו לצפות מכלל התושבים להזעיק לוכד כשנחש מופיע בביתם? כן, אם יקבלו שירות טוב ולא יישאו לבדם בעלויות. החוק הקיים פוגע בנחשים, בסביבה, וכמובן לא מונע את סבלם של מוכשים רבים. בהקשר לצפע, מדובר בדרך יצירתית לגבות אגרות מהלוכדים, הנדרשים לשחרר את הנחשים שלכדו לחופשי. למען הסר ספק: הנחשים לא מושבים למקום ממנו הגיעו, אלא מורחקים מהמקום בו נמצאו (כאמור המין מתרבה ביישובים). לא מדובר באירוע יחיד, אלא במדיניות מקיפה הנמשכת כבר שנים.  האם יש מקרה נוסף בו לוכדים מין בר המתרבה ביישוב ומשחררים אותו בשטח טבעי?  בסיורים שנערכו באתרים בחולות מישור החוף ובשטחי בר בשפלה, נוכחנו כי הצפע הפך למין דומיננטי בהם: התברר כי נחשים שנלכדו ביישובים סמוכים שוחררו בתחומם. לכידת צפעים (וכך גם לגבי מינים נוספים) המתרבים בשטחים מיושבים ושחרורם בשטח הפתוח, היא לא דרך להגן על נחשי הארץ: ייתכן נזק בלתי הפיך לסביבה הטבעית.

צפע
צפע מצוי, Daboia palaestinae. קרינים בולטים על גבי קשקשי הגב.     © מן השדה

תן זהוב (Canis aureus)
בדומה לצפעים, "ממשק" התנים מוביל לפגיעה מיותרת בבעלי חיים רבים. מאות רבות של תנים מחוסלים, אומנם בידי ובהוראת אנשי מקצוע - אך ללא ביסוס מדעי מספק. נראה כי אוכלוסיות ייחודיות של תנים אשר היו מצוית באזורים מדבריים בארץ, הושמדו כליל: לא בידי נגיף קטלני או שינויי האקלים הגלובליים, אלא בידינו ממש - בניסיון לתקף פעולות ממשק מטופשות במסגרת המאבק במינים הפולשים. "אוכלוסיות יחודיות" של תנים מדבריים הוא נושא שהוזכר במן השדה פעמים רבות. בשנים האחרונות התברר כי חלק מהתנים באזור שייכים למין Canis anthus ("זאב זהוב אפריקני"), כך שייתכן שאותן פעולות "ממשק" עשויות לגרום להכחדתו של מין. ככלל, כאשר מחוסלים בעלי חיים רבים באופן שיטתי יש לבדוק את מניעיהם של הגורמים השותפים. יש להניח כי קודם לשיקול המקצועי יתגלו רשלנות, עבריינות, מניעים אישיים, כלכליים ואף פוליטיים. במקרים שנבדקו במסגרת העמותה התוקף המדעי היה האחרון בחשיבותו בשרשת השיקולים, אך הראשון ברשימת התירוצים: אין שום צידוק מדעי לאופן בו 'מטופלים' התנים.

למען חיות הבר
בעזרת המדור החדש (למען חיות הבר - אביהוא שרווד) אשר נוסף לאתר העמותה בסוף השנה, אנחנו מקווים לצמצם מעט את הפערים שבין הגנה על בעלי חיים באשר הם, לבין שמירת טבע. אין להתכחש לקיומו של מתח בין תחומים אלו, אך לו ינוהלו באופן מקצועי ומבוסס הרי שבארץ הוא כמעט חסר משמעות, ובכל מקרה אנחנו רחוקים מאוד מנקודת ההשקה ביניהם.

 

דיווחים ותצפיות

שיטות ואמצעים
מצלמות ערכנו ניסויים בכמה סוגי מצלמות שטח, על מנת לאפיין את הממצאים המדווחים בעקבות שימוש בהם.
גלאי עטלפים נראה כי עלינו להודות שהממצאים הרבים בתחום העטלפים אינם רק תוצאה של ריבוי נקודות דגימה ופיזורן במרחב, אלא גם של המכשור אשר עמד ברשותנו והיכולת להשתמש בו לצורך זיהוי בשדה. כלומר, גלאי HD הוא אכן כלי מעולה לזיהוי מינים בזמן אמת, אך ללא ניסיון והדרכה מספקים הרי שהקלטות המאפשרות לבחון את הממצאים לאחר התצפית, הן בעלות ערך רב. בעזרת הגלאי החדש Phonix CDB401 הוקלטו וזוהו מינים רבים באתרים חדשים ומפתיעים.

 

גלאי עטלפים
גלאי עטלפים מסדרת x01

אפליקציה - השנה פורסם יישומון אנדרואיד חדש ומשופר, אשר תוכנן בהתאם לחוות דעת אשר התקבלו במערכת במהלך שלוש השנים האחרונות. בעזרתו, דיווח תצפיות הפך לפשוט ומהיר אף יותר - וזאת מבלי לפגוע בתהליכי המיון ובקרת הנתונים.

מן השדה - יישומון דיווחי תצפיות
מן השדה - יישומון דיווחי תצפיות למערכות אנדרואיד

מן השדה ומערכת המידע

מפש"ית - מפת תצפיות אישית
"התצפיות שלי" מוצגות כעת גם על גבי מפה נפרדת, בדף האישי. מתחת למפה רשימת פרטי הדיווחים, הניתנת לייצוא כגיליון נתונים. עד עתה, נתוני דיווחים אשר לא נוספו למפה הכללית (בשל חשש מחשיפה, בקרה ועוד) היו זמינים רק בצורת טבלה, ואילו כעת ניתן לראותם גם כך:


מפת תצפיות

השאלת ציוד תצפית

אנחנו ממשיכים לסייע בביצוע תצפיות באמצעות השאלת מצלמות וגלאי עטלפים.
מצלמות שביל
היכולת לזהות באמצעות תצלומים מיני בעלי חיים היא מוגבלת, אך בכל זאת: התברר לנו שגם בהתייחס למינים גדולים, הניתנים לזיהוי בעזרת תצלומים, ישנם פערי ידע עצומים. הכוונה היא לא רק באשר לזיהוי ונוכחות מינים: מצלמות מאפשרות לצפות בבעלי החיים מבלי להיות נוכחים במקום, דבר המאפשר תיעוד התנהגויות טבעיות באופן נדיר.

מצלמת שביל
מצלמות שביל - זמינות להשאלה

גלאי עטלפים
לצורך ניטור פסיבי של עטלפים אנו משתמשים בגלאי המוצב ללא השגחה בשדה. בדרך זו התגלו כבר ממצאים רבים, אך בחינת ההקלטות וזיהוי המינים דורשים ידע ומיומנות רבה ולכן בינתיים הפעילות מתבצעת באופן מצומצם. עם זאת, אנו מזמינים אנשים להתנסות גם בשימוש בגלאי הטרודני (HD), אשר מתאים מאוד לזיהוי מינים בשטח בזמן אמת.

חזיר בר (Sus scrufa)
חזיר בר (Sus scrufa),  אזור ירושלים, 02/05/2017.      © נדב כנען

תצפיות יונקים

אוכלי חרקים (INSECTIVORA)

קיפודיים Erinaceidae - שלושת מיני הקיפוד המוכרים בארץ נצפו במהלך השנה שחלפה:
קיפוד מצוי (Erinaceus concolor) נראה תכופות במושבים ובערים, ופרטים רבים מזוהים כנגועים במחלת הגָּרָב (סקביאס). זהו אחד המינים השכיחים המטופלים במרכז באלישמע.
קיפוד מדבר (Paraechinus aethiopicus)
לא ברור כיצד קיפוד המדבר מושפע מהתפתחות ההתיישבות והתרחבות השטחים החקלאיים בדרום הארץ. התבססות הקיפוד המצוי, הימצאותן של חיות בית ושימוש בחומרי הדברה באזורים אלה, הם רק שלושה מבין הגורמים הרבים המשפיעים על כך: מחקרים עשויים לברר זאת.
קיפוד חולות (Hemiechinus auritus)
המין נצפה באופן שגרתי בשטחי חקלאות וביישובים לאורך מישור החוף ובשפלה, כמו גם בערים ובמושבים בשרון. כאשר צופים בקיפודים באזורים אלה, כדאי לשים לב לסימני הזיהוי המבדילים אותו מהקיפוד המצוי: בפרט לאוזניים הארוכות.

קיפוד חולות Hemiechinus auritus
קיפוד חולות Hemiechinus auritus: מסימני הזיהוי - אפרכסות האוזניים גדולות ביחס לראש.    © eyalv

עטלפים (CHIROPTERA)

בשעת הקמתה של מן השדה היו ידועים ביישובים במרכז הארץ שלושה מיני עטלפים בלבד, ואילו היום אנו מזהים באזור זה כ-10 מינים. בין המינים אשר נוספו לרשימת עטלפי האזור:
נישפון דק אוזן (Myotis nattereri) -  עטלף אשר הוקלט אומנם גם בעבר אך זוהה לבסוף רק במהלך האביב האחרון.
אשמן גדול (Taphozous nudiventris) - בין היתר, זוהו השנה אשמנים בסביבת הערים רחובות וראשון לציון. לעטלף זה יכולת לעוף למרחקים גדולים מאוד, וזו אחת הסיבות בגללן נתוני תצפיות נוכחות (presence only data) בו הן לא מקור מספק למידע באשר למצב האוכלוסיה של המין או תחום תפוצתו. עם זאת, נראה שמציאתו כשוכן במרכז הארץ היא בגדר חידוש. זהו אחד מבין הגדולים שבעטלפי הארץ (כ-10 ס"מ אורך גוף, כ-30 ג' משקלו). בתעופה בולטים הראש והצוואר בקדמת הגוף, ולכנפיים מבנה צר ומאורך. אם נראה עטלף חרקים גדול חולף בתעופה מהירה וקולותיו אינם נשמעים באוזן - מומלץ להשתמש בגלאי ולבדוק האם מדובר באשמן. בגלאי HD הקריאות נשמעות 'כבדות', דומות מעט לקריאות האשף אך בהשוואה אליהן: יבשות, שטוחות וארוכות יותר (התאור המילולי נשמע תמוה, בוודאי יתבהר לאחר האזנה). תדירות השיא בקריאה, אשר הוקלטה במעוף מעל גן ציבורי ברחובות, היא כ-23 ק"ה ואורכה 19 מ"ש.

אשמן גדול, Taphozous nudiventris
אשמן גדולTaphozous nudiventris.  לצפיר צורה מעוגלת  © עזרא חדד

אפלול מצוי (Eptesicus serotinus) - נצפה השנה פעיל באתרים חדשים.
עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) - תועד השנה באתרים חדשים במרכז הארץ ובמישור החוף.
אוזנן (Plecotus sp.) - עטלף אשר התגלה כשוכן במשכנות אדם: למיטב ידיעתנו לראשונה בארץ.

מכרסמים (RODONTIA)

מבין המכרסמים, נציין שני מינים אשר הוזכרו כאן פעמים רבות:
דורבן (Hystrix indica)
הדורבן הוא  מכרסם שכיח למדיי באזורנו, ולעתים תכופות נראים בשטחים מיושבים סימנים המעידים על נוכחותו בהם (בעיקר קוצים וגללים). עם זאת, מעט הופתענו השנה לגלות כי דורבנים הפכו לשוכני קבע ביישובים בגליל העליון: מלבד חדירה אליהם בשעות הפעילות, הם שוכנים בהם גם בשעות היום.  במצלמה אשר הוצבה במושב שאר יישוב תועדו מספר פרטים, בהם נקבה וגור הנראים בסרטון המצורף (הגור נראה כ-1:10 דק' מתחילת הסרטון). העניין בתצפיות אלו טמון באתרי המשכן: במה דומים אתרי המשכן ביישובים לאלו אשר בטבע?

חולדת חוף (Rattus norvegicus)
לגבי חולדת חוף, נציין רק כי התברר שהספארי הנפלא ברמת גן הוא מקום מועדף לצפות במין זה: בשטחו ניתן להתקרב אליהן, ללמוד לזהות את המין ולהבדילו מחולדה מצויה (Rattus rattus). ייתכן שבגלל שהמבקרים בספארי לרוב מתייחסים כראוי לבעלי חיים, הן הורגלו ביחס אדיב ולכן הן לא חוששות מבני אדם.
בהשוואה לחולדה המצויה היא גדולה ומגושמת יותר, בעלת אפרכסות אוזניים קטנות וזנב קצר (אורכו אינו עולה על אורך הגוף). במבט מקרוב, ניתן להבחין בקרומי שחייה בין אצבעות הרגל האחורית - חולדת חוף היא שוכנת קרקע המיטיבה לשחות ולצלול.

חולדת חוף (Rattus norvegicus)
חולדת חוף (Rattus norvegicus) בפארק הספארי. הזנב קצר, אפרכסות האוזניים קטנות.          © מן השדה

טורפים (CARNIVORA)

שועל חולות (Vulpes rueppellii)
נראה כי מבלי משים השועל היפה הזה עתיד להיעלם, כמעט לחלוטין, מנופי הארץ. אומנם סביר כי שרידי אוכלוסיה ימשיכו להתקיים באתרים מבודדים, כפי שקורה היום, אך ספק אם ניתן לעצור את מגמת ההידחקות של המין: לא ידוע לנו אם יש ניסיון כזה, ויש להדגיש כי אין בידינו נתונים עדכניים באשר לגודל האוכלוסייה של המין. שועלי חולות מצויים באזורים נרחבים (מדבריים ומדבריים למחצה) בצפון אפריקה, ומזרחה עד פקיסטן, כך שבאופן כללי לא נשקפת למין סכנה קיומית (חצי נחמה). בארץ, ניתן לצפות בשועלי חולות בעיקר באזור הנחלים הגדולים, בהם עוד נראה לעתים הטורף העדין כשהוא חומק בשקט בערוץ. יש לציין כי
שמו הרשמי של המין הוא "שועל הנגב": משום מה הוחלט כי ייקרא דווקא על שם אחד האזורים בו הכי קשה לצפות בו בעולם, ומהראשונים ממנו נעלם.

Arkive video - Rüppel's fox - overview

גירית דבש (Mellivora capensis)
גירית דבש היא מבין הטורפים המסתוריים באזורנו. היא כמעט ואינה נצפית, אף באתרים בהם קיימות עדויות להימצאותה. השנה, הניסיונות לאתרה התבררו כמשתלמים במיוחד כשלראשונה נוספה למערכת תצפית בטורף המעניין והמיוחד הזה: פרט נצפה באזור נחל רביב (בסביבות חולות שונרה). בהתחשב בנתונים נוספים אשר נאספו במהלך השנים האחרונות נראה כי נכון להיום, החלוקה המוכרת לתתי אוכלוסיות1
אינה נתמכת בממצאים החדשים. במהלך השנה הקרובה ייאסף מידע נוסף אודות גיריות דבש.

גירית מצויה (Meles meles)
בעבר פורסם כאן כי ייתכן ואנו עדים לתהליך בו גיריות בארץ מתחילות לשגשג בקרבת ובתחומי יישובים. תהינו האם גיריות יתחילו להיראות יותר בתחומי ערים ומושבים ולסגל התנהגויות שונות המתאימות לחיים בקרבת האדם, כפי שקורה במקומות אחדים באירופה. בינתיים, לא זוהתה מגמה כזו - נראה שהמצב התייצב. ההערכה הזו נתונה למגבלות דיווחי נוכחות: דרוש מחקר על מנת לאפיין את דפוסי הפעילות של הגיריות בארץ בסביבות מיושבות - מתקבל הרושם שהם שונים ויוצאי דופן בהשוואה למקומות אחרים בהם היא מצויה.

סמור (Vormela peregusna)
המין נצפה לעתים נדירות. בשנה האחרונה, כמו בקודמתה, לא דווחה תצפית מתחומי יישובים: אם כי פרטים מעטים נראים לעתים בסביבתם הקרובה. הסמור הוא טורף קטן, שעיקר התצפיות בו בישראל הן מהחבל הים התיכוני. בשנות ה-70 נצפו סמורים באתרים בצפון הנגב ואף בצפון הערבה, אז הועלתה ההשערה4 כי המין חדר אליהם בעקבות התפשטות שטחי החקלאות. תצפיות בסמורים מאזורים מיושבים הן בעלות עניין רב, כמו גם יחסי הגומלין עם בן משפחתו הדלק (Martes foina), אשר נראה כי מסתגל אליהם טוב יותר.


עקבת דלק, Martes foina. מבוא דותן, 08/2017 © נעם שגב

נמר (Panthera pardus)
בחודשים הקרובים נתפנה לסרוק אתרים מהם התקבלו עדויות אחרונות להימצאות נמר, אך לא בעקבות נמרים כי אם במטרה לאתר מיני יונקים אחרים: הישרדותם של פרטים בודדים אינה מספיקה על מנת לקיים אוכלוסיה בריאה של המין בארץ, והעיסוק בכך אינו מענייננו. עם זאת, נציין כי הפרסום בעיתון ידיעות בסוף השנה (27/12) עסק בעקבת כלב. רבות מהתגובות ברשתות החברתיות בעניין עשויות להטעות, לכן נבהיר - זאת עקבה של כלב: בלי "קרוב לוודאי", "סביר מאוד" או "ייתכן". אין ספק, ואין צורך לחכות לשום בדיקה או תמונות נוספות.

צבוע מפוספס (Hyaena hyaena)
בהקשר לצבוע נבקש להזכיר כאן כי בהתחשב באורחות חייו, הרי שלא ניתן להסיק מתצפיות אקראיות בו דבר באשר למצב האוכלוסיה של המין: מימדיו, אורחות חייו, יחסו לאדם ומשתנים נוספים, משפיעים על סיכוייו להיראות ולהידרס, למשל. בכל זאת, ההערכות שפורסמו בעבר לגבי גודל האוכלוסייה של המין הן ללא ספק נמוכות מדי. אנחנו נוטים להדגיש כאן מקרים בהם לשימוש במידע ממקור ציבורי יתרון יחסי, אך דווקא במקרה הצבוע נראה כי ניתן גם בלעדיו להשיג תוצאות מדויקות יותר. נראה כי ההערכות הנמוכות שפורסמו במקורות הפופולרים מקורן בפרשנות מוטעית שניתנה למחקרים מדעיים ועבודות מקצועיות, ולא במסקנות המחקרים כשלעצמם.


צבוע מפוספס, Hyaena hyaena. הנציג היחיד בארץ של משפחת הצבועיים.     © נדב כנען

תצפיות זוחלים

בעמותה מופנית תשומת לב רבה אל זוחלים: מינים רבים שכיחים באזורים מיושבים, ולעתים קרובות הם ניתנים לזיהוי ותיעוד בתנאי שדה. התקבלו במהלך השנה דיווחים רבים במינים שכיחים בהם צפע מצוי (Daboia palaestinae) לטאה זריזה (Lacerta laevis) וזעמן מטבעות (Hemorrhois nummifer), כמו גם תצפיות מעטות בנדירים שבזוחלי הארץ: כרכן חלק (Zamenis hohenackeri), זעמן יפהפה (Platyceps elegantissimus), חרדון צב הדור (Uromastyx ornata) ואחרים. נתייחס כאן לכמה מהם:

זעמן מטבעות, Hemorrhois nummifer
זעמן מטבעות, Hemorrhois nummifer. מבוא דותן, 06/11/17  © נעם שגב

צב יבשה מצוי Testudo graeca צבים מצויים באזורים חקלאיים ומיושבים גם יחד. פרטים צעירים ובוגרים נצפים תכופות בפארקים ובגינות, בערים ובמושבים ברחבי החבל הים תיכוני והמין מתרבה בתחומם. מסיבות אלו, הערכות של גודל אוכלוסיית המין שאינן כוללות מידע ממקור ציבורי (=כולן) הן לא מבוססות. שיטות הניטור המקובלות בביצוע עבודות המוגבלות לשטח מסויים (חזרה על מסלול יחיד קבוע בשטח פתוח, למשל) הן לא רלוונטיות במקרה זה: צבים רבים מאוד נצפים מדי יום בשטחים מיושבים ברחבי החבל הים תיכוני, גם במהלך החורף. יש להוסיף כי ההתייחסות לכלל צבי היבשה בצורה אחידה היא בעייתית שכן בצפון הנגב, למשל, צבים בעלי מאפיינים ייחודיים וכך גם בצפון הארץ - רמת הגולן (מידע נוסף בספרו של פרופ' יהודה ל' ורנר). אנו קוראים לכלל השותפים במן השדה לדווח על תצפיות בצבים, ומבקשים תשומת לב מיוחדת לפרטים הנצפים בתחומי יישובים - אלו אתרים אשר לא נדגמים ללא עזרת הציבור. הצטרפו אלינו, כולם מוזמנים!

צב יבשה מצוי Testudo graeca
צב יבשה מצוי Testudo graeca. יחיעם, 06/11/2017   © Avi_sh

עין חתול אפור Telescopus hoogstraali - נושא פעילות החורף של המין הוזכר גם השנה. מציאתם של פרטים פעילים בתנאי קור הועלתה לדיון במן השדה בשנים קודמות. זהו נחש תת ארסי בעל תפוצה מצומצמת, המוגדר בארץ כנתון בסכנת הכחדה. הוא מצוי במדבר יהודה ובנגב, אך יחסית למיני נחשים אחרים המצויים במדבר המפגשים איתו נדירים למדיי והוא נצפה לעתים רחוקות. המידע אודות מין זה מועט. במן השדה הועלו מספר השערות לגבי מזונם ופעילותם של פרטים צעירים. נראה שלא רק הופעתם שונה באופן חריג מזו של הבוגרים (ורנר, 1995), אלא גם התנהוגתם: בבקשה תשומת לב למפגשים עם נחש מעניין זה.

חרדון צב הדור  Uromastyx ornata
חרדון צב הדור  Uromastyx ornata. הרי אילת, 25/10/17 © רימון

מיני זוחלים המתקיימים ביישובים ובסמוך אליהם מקבלים ייצוג נכבד בדיווחים, בהם:
צב יבשה מצוי Testudo graeca
מניפנית מצויה (Ptyodactylus guttatus)
שממית בתים (Hemidactylus turcicus)

חרדון מצוי (Stellagama stellio)
זיקית מובהקת (Chamaeleo chamaeleon)
לטאה זריזה (Lacerta laevis)
שנונית שפלה (Acanthodactylus schreiberi)
נחושית עינונית (Chalcides ocellatus)
חומט גמדי (Ablepharus rueppellii)
קמטן החורש (Ophisaurus apodus)
חנק משריץ
(Eryx jaculus)
נחשיל מצוי (Typhlops vermicularis)

זעמן שחור (Dolichophis jugularis)
זעמן מטבעות (Hemorrhois nummifer)
נחש מים משובץ (Natrix tessellata)

עין חתול חברבר (Telescopus fallax)
צפע מצוי (Daboia palaestinae)

....ורבים נוספים.

זעמן זיתני Coluber rubriceps
זעמן זיתני Coluber rubriceps  ירושלים 26/03/2017    © משה קלוקובסקי

עכבישניים Arachnida
 
תצפיות עקרבים מעטות יחסית נקלטות במערכת, רובן במינים השכיחים הניתנים לזיהוי מיידי בשדה ועל בסיס תמונות. בין היתר, תועדו המינים הבאים באזורי השפלה, מישור החוף ומדבר יהודה:
קטלן עב-זנב (Androctonus crassicauda)
קטלן עברי Androctonus a. levy
נבו יריחו Nebo hierichonticus
עקרבון נגבי Orthochirus scrobiculosus negbensis
עקצן צהוב Leiurus hebraeus
עביד שחום
Scorpio maurus fuscus
למרות מיעוט התצפיות היחסי, שניים מהמינים אשר זכו לתשומת לב מיוחדת הם עקרבים :
מזובותוס חרמוני  Mesobuthus nigrocinctus - דיווח ראשון המוצג באתר (28/07/2017, אייל ניומן).
חדצלע גדול (Compsobuthus longipalpis) עקרב נדיר אשר נראה פעמים בודדות עד לאחרונה. המין נצפה במהלך הקיץ מספר פעמים במדבר יהודה. זהו מין העקרב הגדול ביותר בסוג חדצלע4.
 
 
חדצלע גדול,  Compsobuthus longipalpis
חדצלע גדולCompsobuthus longipalpis. עקרב נדיר באזורנו. 21/08/2017.          © יעקב
 
פרפרים Lepidoptera
 
הופעתה של נימפית הלחך (Junonia orithya) בדרום הערבה במהלך הסתיו עוררה התרגשות רבה בקרב חובבי הפרפרים. זהו פרפר יפה ונדיר, אשר עד עתה נראה בארץ פעמים ספורות. למעשה, עד לראשית המאה לא היה כל תיעוד של פרפר זה בישראל. במהלך אוקטובר 2017 זוהו מספר נימפיות באזור נאות סמדר. ברבות הימים, התברר שקבוצה קטנה אף מתבססת במקום, ובמהלך אוקטובר נמצאו עדויות לפעילות רבייה שלו. כתשעה (8-10) זכרים נצפו בנאות סמדר במהלך נובמבר.
 
נימפית הלחך, Junonia orithya
נימפית הלחך, Junonia orithya. דרום הערבה, 26/10/2017.  © rei_segali

אירועים

הוועידה השנתית למדע ולסביבה
הפורום המרכזי הגדול ביותר בארץ של הקהילה האקדמית והמקצועית בתחומי המחקר והסביבה, התכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה (10-11/7/2017). מטעם עמותת מן השדה הציג איל עבודה בנושא "הנגשת נתוני נוכחות של תצפיות לצורכי ממשק ומחקר", במסגרת מושב בנושא חינוך והתנהגות סביבתית. תקציר ההרצאה זמין באתר הוועידה

הוועידה למדע ולסביבה

מדע ורשתות חברתיות
כיצד ניתן לעודד מדענים להשתמש במידע ממקור ציבורי?
שאלה זו הועלתה לדיון במסגרת מושב השולחנות העגולים בכנס PESO2017 אשר נערך בטכניון בתאריכים 25-26/07/2017: אירוע מרתק בו ניתנה הזדמנות נדירה ללמוד מהמדענים הבכירים בעולם בתחום תקשורת המדע והוראת המדעים: אנחנו מודים על כך, ובמהלך החודשים שחלפו כבר מיישמים הנחיות ורעיונות שניתנו לנו במהלך הכנס.

 

2018

מערכת מן השדה
המערכת קולטת דיווחים רבים באופן רציף, ובשנה הקרובה אנו מתכננים לשפר ולהרחיב את אפשרויות הדיווח. שילוב קבוצות וואטסאפ צפוי לצבור תאוצה, דבר המעוכב מעט בשל מגבלות הבקרה על המידע הנשלח ומפורסם בהן. נכון להיום, כל אחת ואחת מהתצפיות המדווחות לעמותה - אף במינים השכיחים ביותר - עוברת בקרה לפני שהיא נוספת למערכת, וגם לאחר שאושרה - היא לא בהכרח מפורסמת וגלויה לעיני כל. מסיבה זו, השימוש בתוכנות המסרים השונות מוגבל כרגע, ואנחנו משתמשים בהן בעיקר לדיווחים על חיות בר פגועות, וכן לצורך דיווחי דריסה. להצטרפות לקבוצה דיווחי דריסה, אשר נוסדה לפני ימים אחדים, יש להשתמש בקישור הבא: הצטרפות

דיווח דריסה
תמונה: דיווח דריסה באמצעות וואטסאפ. יש ללחוץ על הקישור הבא לצורך הצטרפות

תכנים ומידע
בשנה האחרונה פותחה המערכת מבחינת אפשרויות איסוף, עיבוד וייצוא הנתונים המתקבלים בה. בשנה הקרובה יפורסמו תקצירים בתכיפות גבוהה יותר באתר העמותה, ואנו מקווים שציבור הגולשים ינצל את הבמה לפרסום תכנים: סיכומי סיורים, תצפיות מפורטות, דעות וכל תכן רלוונטי אחר - צרו קשר ונשמח לעזור בכך.

צבעוני החרמון ,Parnassius mnemosyne
צבעוני החרמון ,Parnassius mnemosyne   נצפה בהר חרמון, 23/06/2017  ©              נועם גיבעון

מיזם האשפים
מערכת האשפים עושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית לצורך ניטור תנועה של מינים חברתיים. ניתנת לנו הזדמנות לבחון תנועה של פרטים, באופן אשר טרם יושם בזואולוגיה: אנחנו מזמינים את כולם להצטרף למיזם, ומקווים שבשנת 2018 רבים יותר ישתתפו בו.

WatchBat
WatchBat - האשפים לאן?
 

לסיכום, אנחנו מבקשים להודות לכל הפעילים אשר שולחים דיווחי תצפיות, קוראים, מגיבים ומשתתפחפ בפרויקט ניטור המגוון הביולוגי. אנחנו מרבים להציג כאן שיטות ולעסוק בטכנולוגיה, לכן חשוב להדגיש כי הממצאים הרבים הם לא תוצר של תוכנה זו או אחרת, אלא תוצאה של נכונות השותפים לפעול יחד למען החברה והסביבה.
בשם הוועד המנהל:
תודה רבה לכולם!
איל

שממית בתים Hemidactylus turcicus
שממית בתים (Hemidactylus turcicus) - מהזוחלים השכיחים בתחומי יישובים. יבנה, 26/10/2017 Omer Golan ©

בטבע הסובב אותנו אצורים נכסים מדעיים, חברתיים ותרבותיים. הסביבה היא המכנה המשותף הרחב ביותר לכולנו, ובחזון מן השדה כלל הציבור פעיל במאמץ משותף להגן עליה. במסגרת זו נרקמים שיתופי פעולה בין אנשים וגופים, ובעמותה מפותחות שיטות המסייעות לכך ומקדמות זאת: אנו פועלים במטרה לאפשר לציבור ללמוד ולהכיר את הסביבה, תוך ניצול הפעילות לשימור ומחקר המגוון הביולוגי. ניתן לתמוך בעשייה על ידי חברות בעמותה: דמי החברות, בסך 4 ש"ח לחודש (או 40 ש"ח לשנה), יסייעו באחזקת האתר ומאפשרים להשפיע על החלטות המתקבלות בוועד: חברות בעמותה

מקורות
1. אלון, ע. (1990). החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 7: יונקים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע.
2. אמיר, ר. (2005) טבע בעולם משתנה – המיגוון הביולוגי, חשיבותו והגורמים להשתנותו. המרכז להוראת המדעים האוניברסיטה העברית ירושלים.
3. ארבל, אברהם (1984) אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. כרך זוחלים ודו חיים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע.
4. אמתי, פ. ובוסקילה, ע. (2001) מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, הוצאת כתר.
5. הספר האדום של החולייתנים בישראל (2002) עורכים: ע. דולב; החברה להגנת הטבע., א. פרבולוצקי; רשות הטבע והגנים, הוצאת רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע
6. ורנר, יהודה ל
. (1995) מדריך לזוחלי ארצנו. הוצאת יפה נוף, רשות שמורות הטבע
7. מנדלוביץ, ר., שפירא, ד.,(2007) אקולוגיה הלכה למעשה חלק ב', משרד החינוך המזכירות הפדגוגית, אגף המפמרים, הפיקוח על הוראת הביולוגיה.

Section: 
Section2