תן זהוב, Canis aureus

מרבית התצפיות בתנים המדווחות למערכת מתייחסות לשעות הלילה, אולם תנים עשויים להיות פעילים גם בשעות הבוקר והצהריים. השבוע דווחו תנים אשר נצפו מחפשים מזון בשעות הבוקר המוקדמות בפארק הירקון (ori_ausl). אנו (התנים) נמצאים מעט אחרי תחילתה של תקופת הרבייה, ובהזדמנות זו מובאת כאן סקירה קצרה אודות המין.

תן זהוב, יונק מסדרת הטורפים (Carnivora), הוא מהשכיחים שבמיני משפחת הכלביים (Canidae) באזורנו. לתן תפוצה עולמית רחבה המשתרעת על פני צפון ומזרח אפריקה,  דרום אירופה, דרום אסיה ומזרחה עד תאילנד. בארץ מצויים תנים במרבית החבל הים תיכוני, עם חדירות לשטחים מדבריים באזורי מעיינות (שלמון, 1993). תנים הם אוכלי כל. הם מנצלים היטב מקורות מזון מלאכותיים, ומתרבים בהצלחה בקרבת יישובים ובסמיכות לאדם: לעתים קרובות הם נצפים מחפשים מזון בשטחים חקלאיים ובקרבת מזבלות ולולים. בעבר הועלתה השערה כי תנים קטנים יחסית, הנצפים לעתים באזורים מדבריים מרוחקים בארץ, שייכים לתת המין Canis aureus hadramauticus. בסיני נצפים תנים בעלי ראש קטן יחסית ומבנה כללי עדין יותר, אשר יש המזהים אותם כתת מין של התן הזהוב ויש הרואים בו מין עצמאי (Canis aureus lupaster / Canis lupus lupaster). התן מזכיר במראהו הכללי את הזאב (Canis lupus), אך בהשוואה אליו הגוף קטן יותר (כ-70%) והמשקל נמוך יותר (כ-45%). בתצפית ממרחק הגודל עשוי להטעות, ובנוסף יש שונות רבה בין פרטים מאזורי תפוצה שונים, לכן בזיהוי יש להסתמך על צורה ומבנה כללי: יחסית לזאב, לתן מבנה עדין, ראש קטן, זנב קצר ואוזניים קצרות. צבע הפרווה משתנה בין עונה לעונה, בין אזורים שונים, בין זוויגים ובין פרטים, אך ככלל הצבע הכללי נוטה יותר לזהוב מאשר לאפור, ובאזור החזה כתם לבנבן שצורתו מניפה (מנדלסון ויום טוב, 1987).

 


תן זהוב (Canis aureus), צולם בהרי ירושלים . © nadavkna

 

ארגון חברתי
המבנה החברתי של התנים הוא מורכב ומעניין, שכן הוא משתנה במהלך השנה ובין אוכלוסיות מאזורים גיאוגרפים שונים. המבנה הבסיסי הוא זוג אליו מתלווים לעתים קרובות גורים ופרטים צעירים שטרם הקימו משפחה משלהם. מחוץ לעונת הרבייה, המתחילה בסתיו (חיזורים נצפים כבר בתחילת אוקטובר), קיימת נטייה להתלהק (שלמון, 1993; מנדלסון ויום טוב, 1987).

תצפית
כאשר צופים בתנים בשדה, מוצע להתייחס להיבטים הבאים:
זוויג – השונות הרבה בין פרטים מקשה על זיהוי זוויג בתצפית סטנדרטית, ובאופן כללי לא ניתן להבחין בין זכר לנקבה על פי מבנה או צבע הפרווה. בתנאי שדה, מלבד זיהוי אברי המין, אפשר להיעזר בהתנהגות.
זיהוי פרט - השונות הרבה בין פרטים מאפשרת להכירם באופן אינדיבידואלי, כך שמי שצופה באופן קבוע באותם תנים עשוי ללמוד לזהותם: על פי הזוויג, הגיל ועוד.  בתצפית מלפנים ניתן להשתמש בצורת הכתם הלבן שעל החזה כסימן זיהוי. בתצפית מאחור כדאי לנסות ולהבחין בסימנים מיוחדים על זנב החיה (כתמי צבע, שיער ועוד).
להקה – האם הפרט הנצפה הוא חלק מלהקה? האם זהו פרט צעיר המתלווה להוריו? מסייע בטיפול בגורים?
תצפית בזוג תנים – האם מדובר בזכר ונקבה בוגרים? בשני פרטים צעירים? כאמור לעתים קרובות ההבחנה בין זוויגים, בתנאי שדה, אינה אפשרית.
קולות – האם התנים מייללים? תוכלו לשער לאיזו מטרה? כדאי לשים לב לתא השטח בו נשמעות יללות, קרבתם של תנים נוספים, העיתוי בשנה ועוד: אלו יסייעו לבסס הנחות בנושא.
בני אדם – כיצד מתנהג התן ביחס לצופה? האם הוא חושש מקרבת אנשים? במידה והוא נראה חששן, אך נצפה במקום בו יש פעילות רבה של אנשים, ייתכן שזוהי אינה נחלתו הקבועה: אולי מדובר בפרט צעיר אשר משוטט ועובר בין טריטוריות של בוגרים.

שמירת טבע
לכאורה אין קשר בין שמירת טבע לבין הגנה על תנים: עבור רבים זהו מזיק שעשוי לגרום להפצת מחלות. בהיותו בעל חיים סתגלן (אופורטוניסט) הוא מצליח לחיות ולהתרבות באזורים מיושבים. יחסית למיני טורפים אחרים, הוא ממעט לחשוש מהאדם ובמספר אתרים במרכז הארץ, כדוגמת פארק הירקון, ניתן לצפות בהם מקרוב: הם לא מפחדים להתקרב לאנשים בחיפושי שאריות מזון. בכל זאת, סקירת ספרות קצרה מלמדת כי נושא ממשק התנים דורש בחינה מחודשת, בהתחשב בהשלכות על מגוון המינים. בשל השונות הרבה בין אוכלוסיות יש להתאים את שיטת הממשק לכל אוכלוסיה באופן ספציפי. בנוסף, המבנה החברתי של התנים, השונות בין אוכלוסיות, דפוסי התקשורת הקולית ועוד, הם נושאים מרתקים למחקר ובוודאי טמונות בהם תגליות רבות. לעתים מוזכרת במקורות שונים "הרעלת הטורפים הגדולה" שבוצעה בשנת 1964 על ידי משרד החקלאות במטרה לדלל את אוכלוסיות התנים. חלפו 50 שנים מאז, כולנו תקווה כי ברשויות למדו שזוהי לא שיטת פעולה יעילה. הטיפול בעטלפי הפירות מלמד שכבר התקדמנו מילימטר. מאות תנים מחוסלים בידי ובהוראת אנשי מקצוע, ללא ביסוס מדעי מספק. נראה כי אוכלוסיות תנים ייחודיות אשר היו מצוית באזורים מדבריים בארץ הושמדו כליל, ונעשה ניסיון לתקף זאת במסגרת המאבק במינים הפולשים. "אוכלוסיות יחודיות" של תנים מדבריים הוא נושא שהועלה כאן פעמים רבות. בשנים האחרונות התברר כי חלק מהתנים באזור שייכים למין Canis anthus ("זאב זהוב אפריקני"), כך שייתכן שאותן פעולות "ממשק" עלולות לגרום להכחדתו של מין:
אין שום צידוק מדעי לאופן בו 'מטופלים' התנים.

מקורות
מנדלסון ה. ויום- טוב, י.,(1987 החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7, יונקים. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור.
שלמון, ב. (1993 ,( מדריך היונקים בישראל וסימני השדה לנוכחותם. כתר, הוצאה לאור

קישורים
The flexible social system of the golden jackal, Canis aureus - תקציר
תן זהוב באתר ADW
התנים של פארק הירקון - תמונות ומידע על תופעת התנים בפארק הירקון
Return of the Wolf God - "התן" המצרי