סדרת העטלפים היא מהמגוונות שבסדרות עולם החי.
משקלו של העטלף הקטן ביותר הוא רק כ-1.5 גר' ומוטת כנפיו כ-10 ס"מ, בעוד שלעומתו משקלו של המין הגדול ביותר הוא כ-1.5 ק"ג ומוטת כנפיו כ-1.7 מ'.
עטלפים מצויים בכמעט כל בתי הגידול, בכל היבשות (למעט אנטארטיקה) ומהווים כחמישית מכלל מיני היונקים. בין המאפיינים המיוחדים לסדרה בולטים התעופה המפותחת, שהיא מהגורמים העיקריים להצלחתם, והשימוש באקולוקציה – חוש הדומה בפעולתו לפעולת מכ"ם, עליו יורחב בהמשך.
במרבית המקורות בספרות הפופולרית, מוצגת החלוקה של סדרת העטלפים לשתי תת-סדרות:
1. עטלפים גדולים - Megachiroptera
2. עטלפים קטנים - Microchiroptera
בשפת הרחוב מקובל לכנות את הגדולים "עטלפי פירות" ואת הקטנים "עטלפי חרקים", אם כי למעשה פירות וחרקים אינם בהכרח מאפיין מובהק של התפריט. עטלף פרי מצוי (Rousettus aegyptiacus) הוא הנציג היחיד בארץ מתת סדרת העטלפים הגדולים. הוא אכן גדול וכבד במידה ניכרת מכל עטלפי החרקים בארץ (יותר מ-30 מינים בישראל), אך למעשה בעולם קיימים "עטלפים גדולים" (עטלפי פירות) הקטנים יותר מ-"עטלפים קטנים" (עטלפי חרקים).
החלוקה לשתי תת סדרות מתבססת על תיאוריה על פיה לעטלפי חרקים ולעטלפי פירות אב קדמון משותף. אולם, ספקות בנושא החלו לעלות עוד בשנות ה-80: התגלתה קרבה מורפולוגית מפתיעה בין נציגים משתי תת הסדרות, וברבות השנים ממצאים גנטיים מיקמו את עטלפי הפירות לצד עטלפי החרקים. כיום, מוסכם על חלוקה חדשה של סדרת העטלפים לשתי תת סדרות:
Vespertilioniformes - הכוללת את מרבית משפחות עטלפי החרקים המוכרות מהחלוקה המסורתית.
Pteropodiformes - תת סדרה בה כלולות 4 משפחות עטלפי חרקים ומשפחת עטלפי פירות.
לקבלת החלוקה החדשה השלכות מרחיקות לכת. קיומו של אב קדמון משותף, בעל כושר תעופה, מאפשר לצייר מסלול פשוט יחסית של פיתוח וניוון תכונות ויכולות שונות בנושאי תעופה ואקולוציה. לעומת זאת, החלוקה החדשה מחייבת כי התעופה התפתחה באופן נפרד אצל ה-Megachiroptera, האקולוקציה התפתחה פעמיים ועוד. עטלף פרי מצוי (עטלף פירות) יוצא דופן בקרב עטלפי הפירות בכך שהוא משתמש באקולוקציה, באופן שייתכן ומעיד על התפתחותה: מצורפים אזכורי שני מקורות העוסקים בכך. המקור השלישי הוא בין החשובים בנושא החלוקה החדשה של סדרת העטלפים. ברשימות הביבליוגרפיה של מאמרים אלה ניתן למצוא הפניות למקורות רבים נוספים:
Pettigrew JD, Maseko BC, Manger PR (April 2008). "Primate-like retinotectal decussation in an echolocating megabat, Rousettus aegyptiacus". Neuroscience 153 (1): 226–31
Holland, Richard A. et al. (Dec 2004). "Echolocation signal structure in the Megachiropteran bat Rousettus aegyptiacus Geoffroy 1810". J Exp Biol 207 (25): 4361–4369
Teeling, E.C.; Springer, M. S.; Madsen, O.; Bates, P.; O'Brien, S. J.; Murphy, W. J. (2005). "A Molecular Phylogeny for Bats Illuminates Biogeography and the Fossil Record". Science 307 (5709): 580–584
בישראל 33 מינים המהווים כשליש מכלל מיני היונקים בה. למעט מין אחד – עטלף פירות מצוי, הניזון מפירות– שייכים יתר המינים למה שנקרא בעבר "תת סדרת העטלפים הקטנים". הם ניזונים מחרקים ולכן הם מביאים תועלת רבה לאדם – הם הטורף העיקרי של מיני עשים מזיקים לחקלאות. לעטלפי פירות, באזורים טרופיים, חשיבות רבה בהאבקה והפצת זרעים.
מתי והיכן ניתן לצפות בעטלפים?
הכניסה למערות בהם חורפים עטלפי חרקים אסורה בעונת החורף.הסיבה לכך הינה שעטלפי חרקים ניזונים חרקים, ומרבית החרקים פעילים פחות בחורף, כשטמפרטורת האוויר יורדת. עטלפי החרקים אוגרים מעט שומן בסתיו, וניזונים ממנו במהלך החורף הארוך, בו מקטינים הם את פעילותם מאוד. בכדי שמאגר המזון יספיק לעטלפים לכל תקופת החורף, מקטינים הם את חילוף החומרים (מטבוליזם) ביחס לתצרוכת הרגילה בתקופות בהם העטלף פעיל. במצב זה: א. קצב פעימות הלב יורד מאוד. ב. טמפרטורת הגוף יורדת מ- 40 מעלות (בתעופה), עד לטמפרטורה הקרובה לטמפרטורת המערה.
כניסה למערה בה חורפים עטלפים, גורמת להתעוררות העטלפים וגורמת לשרפת שומן רב הדרוש להם כדי "לעבור" את החורף בשלום. לאחר "התעוררות" העטלפים עקב כניסה למערה, נותרים העטלפים עם הרבה פחות שומן, וחלקם יוותר עם מעט מדי מאגרי מזון שיקשו עליהם לשרוד את עונת החורף!!
ניתן לצפות בעטלפים בכל חלקי הארץ ויש מינים הפעילים במשך כל השנה, אף בלב הערים הגדולות. הם נצפים בקלות יחסית מעל מקווי מים ונראים צדים חרקים מסביב לפנסי רחוב, המספקים גם תאורה לתצפית. ניתן לצפות בעטלפי פירות הנמשכים לעצי פרי (איזדרכת, למשל) - בשל גודלם ניתן להבחין בפרטים רבים אף ללא כל ציוד עזר.
מרבית המינים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, מדוע?
עטלף הפירות נחשב בעבר כמזיק – אז היו קוטפים פירות בשלב מאוחר יחסית של ההבשלה, כשהם עדיין אטרקטיביים כמזון לעטלפי פירות (בשנות ה-60 השתנו שיטות הקטיף). בניסיונות להדביר עטלפי פירות - עישון מערות בחומר הידוע היום כמסרטן, בתחומי שמורות טבע, בסיוע פעיל של גופי שמירת טבע ובאופן לא חוקי, כפי שפסק בית משפט מאוחר יותר - הושמדו אוכלוסיות שלמות של עטלפי חרקים. קצב הרבייה האיטי של עטלפי החרקים לא איפשר להם להתאושש, גם לאחר שעישון המערות הופסק. מרבית המינים, וכאמור עטלפים מהווים כשליש מכלל מיני היונקים בישראל, מצויים בסכנת הכחדה. הפרסף החיוור, עפי" הספר האדום, כבר נכחד. במאמר מצוקת עטלף הפירות מידע נוסף.
כיצד, אם כך, ניתן לצפות בעטלפים?
ניתן לצפות בעטלפים בעת שהם פעילים – אפשר לאתר עץ פרי המושך אליו עטלפי פירות ולצפות בהם ללא כל ציוד מטווח מטרים ספורים. בשל גודלם ניתן להבחין בפרטים רבים ללא כל ציוד תצפית. בעזרת משקפת ניתן להבחין בפרטים רבים נוספים וייתכן אף שנזכה לצפות בנקבת עטלף פירות הנושאת עמה גור. ניתן לצפות בעטלפי חרקים כשהם צדים במעופם מעל מקורות מים ובסביבת פנסי רחוב. אם מוכרת לנו מושבת עטלפים, ניתן להתמקם בקרבתה בשעות הערב ולצפות בהם כנגד השמיים הבהירים כשהם מגיחים לפעילות.
איזה ציוד דרוש?
ניתן לצפות בעטלפים גם ללא שימוש בציוד מיוחד כלשהו אולם, על מנת לזהות ולהכיר עטלפים יש להצטייד בגלאי, אמצעי הכרחי לתצפית בעטלפים כפי שמשקפת הכרחית לתצפית בציפורים.
לשם מה צריך גלאי?
אקולוקציה, זאת התשובה
בספרו B. Fenton, נותן סקירה היסטורית קצרה של ההתפתחויות בתחום, על פיה נכתבה ההקדמה לעיל. הספר מומלץ מאוד כמדריך ראשון, קל ונח לקריאה וכולל צילומים נהדרים – חלקם אף צולמו בישראל.
המידע בדף זה, בעיקרו, מסוכם מתוך האתר Bat Conservation Trust
כל העוסקים בתחום מהרשות, מהחלה"ט ומהאקדמיה, נרתמו להקמת האתר - כותבים, מתקנים, מעדכנים ומוסיפים מידע - על כך תודת כולנו.
תודה רבה לאייל ברטוב, אפי פירסט ורונית אורבאום אשר תמונותיהם מוצגות באתר