מי שעוקב אחר הסביבה הטבעית בארץ ער לכך שאנחנו עדים למאורע היסטורי בקנה מידה גאולוגי: הממשלה הנוכחית מהווה אסון טבע שנזקיו לא ישוקמו בזמננו. מרגע הורכבה קיבלנו בהכנעה את הסטת תשומת הלב הציבורית מהסביבה הטבעית. עם זאת, עלינו לכתוב ולהזכיר: הליצן התורן ייראה פחות משעשע כאשר נתמודד עם מחלות זיהומיות ותחלואת ילדים. מי שמציף את הארץ בפסולת ובכלים חד פעמיים ושובר שיאים בייבוא בקר חי לשחיטה, פוגע בנו בצורה ישירה. אנחנו מצפים מהאנשים והמוסדות הרלוונטיים להתייחס לכך. ניתן לעשות זאת ללא פגיעה בעבודה המקצועית או התקדמות המחקר: כרזות, קריאות לפעולה במסגרת כינוסים שונים ועוד. לאלו החוששים לפעול ולהתבטא, נזכיר כי נאמנות לממסד לא מספקת עמידות בפני שאיפת אוויר מזוהם או שתיית מים מטונפים.
בנימה אופטימית זו, נציין כמה מהתצפיות היונקים אשר סווגו לאחרונה במערכת:
דורבן מצוי (Hystrix indica)
הדורבן הוא יונק ממשפחת הדורבניים (HYSTRICIDAE) המונה ארבעה סוגים ובהם כעשרים מינים. השמות המדעי והאנגלי של המין (Indian porcupine, Hystrix indica) מציינים את תפוצתו ביבשת אסיה. הדורבנים המצויים ביבשת אמריקה ששמם (- לא המדעי) "דורבני עצים" לא שייכים למשפחה זו.
הדורבן הוא המכרסם הגדול ביותר באזורנו. משקלו של פרט בוגר הוא כ-8 ק"ג בממוצע, אך הוא עשוי להיות גבוה בהרבה. דורבנים מצויים במרבית חלקי הארץ, ובמגוון רחב של בתי גידול - כולל בשטחי מדבר מובהקים, אם כי בהם צפיפות האוכלוסייה נמוכה יחסית. זהו מכרסם פעיל לילה, אשר לעתים נדירות נצפה בשעות הערב המוקדמות: לרוב הוא נראה בשעות מאוחרות, ואף מצמצם פעילות בלילות ירח מלא.
במהלך היום הוא שוכן לרוב מאורות, טבעיות או כאלה שחפר בעצמו, אך הוא עשוי להשתמש גם במבנים ומקלטים אשר נבנו בידי אדם. דורבנים מגלים נאמנות יחסית לשטחי מחייה ולמשכן היומי, אליו הם חוזרים בסוף הפעילות הלילית. במספר אתרים בארץ דורבנים הסתגלו היטב ליישובי אדם: נקבות המלוות בגורים נצפות בתחומי יישובים. התופעה מוכרת בעיקר במושבים בשפלה ובמישור החוף, וגם במספר יישובים בגליל וברמת הגולן. בירושלים ניתן לצפות בדורבנים כשהם ניזונים משאריות מזון בפארקים בעיר. דורבנים עשויים לגרום לנזקים בגינות נוי, אך ניתן באמצעים פשוטים למנוע זאת: התזת חומרי מגן על צינורות השקייה ועוד. הדורבן הוא מין בר המוגן בחוק, הפגיעה בו אסורה. מספר פרטים דווחו במהלך הימים האחרונים מאזור הר שגיא (Eyal S).
דורבן מצוי, Hystrix indica. פרט צעיר באזור הר שגיא, 01/07/2023. © EyalS
תן זהוב (Canis aureus)
התן הוא בעל חיים סתגלן (אופורטוניסט) המצליח לחיות ולהתרבות באזורים מיושבים. יחסית למיני טורפים אחרים, הוא ממעט לחשוש מהאדם ובמספר אתרים במרכז הארץ (בהם פארק הירקון) ניתן לצפות בהם מקרוב. למרות שעבור חלקנו הוא מהווה מטרד ומזיק, הרי שסקירת ספרות קצרה מלמדת כי נושא ממשק התנים דורש בחינה מחודשת (כלומר – פרטים רבים מושמדים על ידי הרשויות באופן פושע). בשל השונות הרבה בין אוכלוסיות יש להתאים את שיטת הממשק לכל תא שטח באופן ספציפי. בנוסף, המבנה החברתי של התנים, השונות בין אוכלוסיות, דפוסי התקשורת הקולית ועוד, הם נושאים מרתקים למחקר ובוודאי טמונות בהם תגליות רבות.
זאב מצוי (Canis lupus)
תצפיות בזאבים דווחו מדרום הערבה ומרמת הגולן, בהן תצפית בפרט בוגר אשר נצפה מרכב נוסע – הזאב נע בהליכה לצד הכביש כ-1 ק"מ צפונית ליטבתה, נושא מזון בפיו (גילי, 01/07/23).
צבוע מפוספס (Hyaena hyaena)
תצפיות בצבועים נקלטות במערכת לעתים קרובות יחסית, בין היתר כיוון שהוא מוצא מזון בקרבת יישובי האדם וכבישים. לאחרונה התקבל דיווח מאזור הר שגיא (EyalS, 27/06/23).
צבי מצוי (Gazella gazella)
זכר ושתי נקבות נצפו באזור פארק אלעד (נעם שגב).
נשפון מצוי (Myotis blythii)
נשפון מצוי דומה במימדיו לנשפון גדול, וזו אחת הסיבות לקושי בהתייחסות למידע מהעבר לגבי שני המינים. למעשה, גם תצפיות חדשות יותר נותרות לעתים קרובות ללא סיווג: ההבחנה בין המינים בסוג אינה פשוטה, גם על בסיס הקלטות: אם כי נראה כי הגלאים החדשים הזמינים היום יקלו בכך. המין ידוע מאתרים מעטים בצפון הארץ, כולל בחרמון. בעבר היה מצוי בהרבה, כפי שמעיד שמו, והוא לכן מוזכר במקורותינו כנפוץ מבני סוגו.
קיפוד מצוי (Erinaceus concolor)
הגדול מבין שלושת מיני הקיפוד המצויים בארץ, נצפה לעתים קרובות בשטחי יישובים.
