עוד שנה

wildisrael.com - PPGIS for biodiversity by wildisrael.com is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License

סוף השנה למניינם, ומתבקש שנסכם בקצרה את שהתרחש בעמותת מן השדה ובמערכת המידע, במהלך השנה שחלפה. מטרת סקירה זו היא לתאר את העבודה שלא בהכרח באה לידי ביטוי בפרסומים שגרתיים באתר, כאשר לאחריה מובא תקציר תצפיות. נזכיר כי את סיכום 2014 פתחנו באזכור דליפת הנפט בסביבת באר אורה: מלחת עברונה. השריד האחרון של בית גידול ייחודי, הוחרב. בתחילת השנה עקבתי אחר הפירסומים בתקשורת ותיעדתי אמירות מעניינות של בעלי תפקידים, במטרה לפתוח את סיכום 2015 עם עדכון מעניין או תובנה חדשה, אך לצערי סיקור הנושא הפך לפסטיבל חובבנות שחלילה נהייה שותפים בו. חרף מאמציי, לא הצלחתי לאתר ולו כתבה אחת המטפלת בנושא באופן מקצועי. לאחר שבסוף 2013 התוודענו לשיטות "השיקום" החדשניות בנחל רבה, חששתי פן ייפתח גם סיכום 2015 בתיאור מחדל סביבתי חדש, אך לשמחתי נראה שהשנה מסתיימת באופן שואף לטוב. ובנימה אופטימית זו, נפנה לסקירה.

עדכוני מערכת ועמותת מן השדה

עטלפים - מיזם האשפים
מה שהחל כפרוייקט צנוע אשר נועד לסייע לחוקרים באיסוף נתוני נוכחות של עטלף צנוע עוד יותר, הפך למיזם טכנולוגי-חברתי מרשים (בפן הטכנולוגי, קצת פחות בפן החברתי...). האשפים מופיעים בשמי הארץ ונעלמים באופן לא צפוי, ולא ברור מהו דפוס הפעילות העונתי של המין. כיוון שביכולתו לעוף לטווחים של מאות ק"מ בלילה, המעקב אחריו קשה ביותר. אולם, בגלל שקולותיו נשמעים היטב גם באוזן אדם (אין צורך בגלאי עטלפים), ניתן לפענח את התעלומה בעזרת הציבור: במסגרת המיזם נאספים דיווחי תצפיות באשפים באמצעות אפליקציה ייעודית אשר פותחה במיוחד לצורך זה (שיתוף פעולה עם חברת XKD Technologies). הנתונים ינותחו על ידי חוקרי המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה (אונ' ת"א), האמונים על פיתרון החידה. על מנת שנצליח בכך, יש להצליב נתונים רבים אשר ייאספו במקביל מכל רחבי הארץ. ללא קהל משתמשים גדול, לא נבין מדוע מופיעים ונעלמים האשפים באורח מסתורי כל כך - הצטרפו אלינו!

דיווחי דריסות
במהלך השנה עוצב מחדש טופס הדיווח המותאם למכשירים ניידים, וכעת הוא מקוצר עוד יותר משהיה: אחת מהסיבות העיקריות שהובילו לשינוי, היא הקלה וייעול דיווח תצפיות מהשדה ובפרט של דיווחי דריסה: בבקשה, הקפידו לדווח.


צבוע מפוספס Hyaena hyaena  פרט דרוס בקרבת צומת שילת, 18/11/2015 © Giladzweb

שיממון  רק דברים מעניינים

במהלך השנה הופרחו שיממונים כמעט מדי חודש, ורשימת הנמענים גדלה.
בחורף ערכנו דיון בנושא פעילות נחשים ממין עין חתול אפור (Telescopus hoogstraali). המידע אודות מין זה מועט, והעלינו השערות לגבי מזונם ופעילותם של פרטים צעירים. נראה שלא רק הופעתם שונה באופן חריג מזו של הבוגרים (ורנר, 1995), אלא גם התתנהגות: בין היתר, במן השדה תועדו דיווחים בפרטים הפעילים בחורף, בתנאים קור חריגים למדיי.


עין חתול אפור (Telescopus hoogstraali). ערד, 26/01/2015.    © רועי רודד

בשיממון שנשלח בחודש מרץ בישרנו בחגיגיות על הקמת עמותת מן השדה (ע"ר 580603926), אשר נוסדה במטרה לייצר מסגרת משותפת למידע, פעילות ומפגשים בין מדענים, אנשי מקצוע מהרשויות, חובבי טבע, פעילי חינוך ועוד למען קידום וביסוס המעורבות הציבורית בניטור המגוון הביולוגי. מערכת מן השדה תפעל תחת חסותה, שכן היא מהווה הלכה למעשה את לב ההגשמה של מטרותיה: היא מספקת מדדים והכוונות לפעילות העמותה, ובאמצעות אתר האינטרנט תשמש גם כמרכז תקשורת עבורה.

בנוב' פורסם שיממון בנושא פתן שחור (Walterinnesia aegyptia), נחש אשר לכאורה קורא תיגר על האקולוגים. מי שצופה בזוחלים במדבר מורגל בבעלי חיים קטנים למדי, המקיימים אורח חיים מסתורי: הם מוסווים היטב ומתנהגים באופן מותאם לתנאי המדבר הקשים. לא כך במקרה הפתן. בעוד שעמיתיו המדבריים והעדינים ממעטים בנשיפות מטעמי חיסכון בנוזלים, הפתן נושף בכבדות כאשר הוא מתגלה. אם לא די בכך, מדובר בבעל חיים כבד ומגושם, הבוחר לנוע על גבי קרקעות בהירות למדי ובולט ממרחק. אם כך, מה סודו של הפתן? כיצד הוא שורד במדבר, אם לכאורה הוא חסר את שלל ההתאמות המוכרות לנו לתנאי היובש הקשים?


פתן שחור, Walterinnesia aegyptia. אזור ערד, 17/10/2015.  ©משה קלוקובסקי

כנסים ואירועים בשנת 2015

הכינוס השישי לתקשורת המדע בישראל
הכינוס התקיים במכון ויצמן שברחובות. מדענים, מחנכים, פעילים ואנשי תקשורת חברו ליצירת אירוע פורה ומרתק. עמותת מן השדה הוצגה במסגרת יריד מיזמי מדע פופולרי, וזכתה להתעניינות רבה. תודה רבה לצוות מכון דוידסון על ההרצאות והארגון המופתי: הייתה זו חוויה לימודית חשובה ביותר אשר מאז משפיעה על פעילות העמותה.

מן השדה
מן השדה בכינוס השישי לתקשורת המדע בישראל

כנס החברה לזואולוגיה (13/12/2015)
בכנס החברה לזואולוגיה הוצגה ה- WatchBat, מערכת ייחודית וראשונה מסוגה, המאפשרת מעקב אחר תנועה מרחבית של מינים חברתיים למרחקים גדולים. תקציר ההרצאה: פיתוח מערכת למעקב אחר תנועה מרחבית של מינים חברתיים.

זואולוגיה מן השדה
WatchBat
מוצגת בכנס החברה לזואולוגיה 2015
 

תצפיות זוחלים

במהלך השנה שחלפה הבחנו בעדויות לכך שייתכן וחלים שינויים בתפוצה ובשכיחות של מספר מיני זוחלים, הקדשנו לכך פרסומים באתר. בין הבולטים שבמיני הזוחלים שדווחו השנה:

זעמן זיתני (Coluber rubriceps) - נחש עדין וזריז, המצוי בעיקר בשטחים עתירי צמחייה בחבל הים תיכוני. בעבר זוהה המין המצוי בישראל כ-Platyceps najadum, ולכן במקורות ישנים הוא מופיע תחת שם זה. בהיותו נחש שכיח הפעיל במשך היום, הוא נצפה לעתים קרובות למדיי. המין ידוע כפעיל יום, ולכן הועלתה לדיון תצפית מפתיעה: פרט שנצפה פעיל בשעת לילה בהר הגלבוע (צוקית רביב, 03/08/2015).

זעמן זיתני Coluber rubriceps
זעמן זיתני Coluber rubriceps  פעיל בשעת לילה, גלבוע 03/08/2015    © צוקית רביב

זעמן זיתני  Coluber rubriceps
זעמן זיתני  Coluber rubriceps   באור יום   © משה קלוקובסקי

 

אפעה מגוון (Echis coloratus) - נחש ממשפחת הצפעיים (Viperidae) המצוי במדבריות מצרים, ירדן ובחצי האי ערב. מרבית התצפיות המדווחות הן מאזורים טרשיים, אך הוא בהחלט עשוי להימצא גם בוואדיות חוליים. זהו נחש ארסי, שהכשתו עשויה לגרום לנמק, אך מקרי ההכשה נדירים. מאז קום המדינה ידועים כמה עשרות מקרי הכשת אפעה בלבד, ומקרה מוות אחד1. במהלך הקיץ תועד בסרטון אפעה פעיל באזור הגלבוע (© עמיחי וסרמן).

 

אפעה מגוון, Echis coloratus
אפעה מגוון, Echis coloratus. חצבה, 10/03/2015. © משה קלוקובסקי

מחרוזן הטבעות Micrelaps muelleri - בעבר נחש בעל דגם פסים שחור-צהוב היה מזוהה מיד כמחרוזן דוגוני. מאז שהתברר כי למעשה נחשים יפים אלו שייכים לשני מינים נפרדים, קשה להתייחס להגדרות שנעשו בעבר הרחוק ולשייך אותן לאחד מהם - אם כי נראה שתפוצתם אינה חופפת במידה רבה. מיני המחרוזן נצפים לעתים רחוקות יחסית, ומתבקש שנפרסם כאו תצפיות מתועדות על מנת שנוכל ללמוד אודות מינים אלה. בקיץ האחרון דיווח נועם שגב על פרט שנמצא מת באזור קדומים.

מחרוזן הטבעות Micrelaps muelleri
מחרוזן הטבעות Micrelaps muelleri אזור קדומים, 06/07/2015.  ©נעם שגב

קמטן החורש, Ophisaurus apodus  - במהלך השנה התקבלו דיווחים בקמטנים פעילים, בעיקר מצפון הארץ. בלטאה חסרת רגליים זו קיימים הבדלים ניכרים בין דגם הצעירים, לזה של הבוגרים. בתצלום המצורף נראה קמטן צעיר בעל דגם פסים אופייני, ובסרטון המופיע לאחריו (צילום: עמיחי וסרמן) נראה פרט בוגר, שצבעו הכללי חום - אחיד יותר.

קמטן החורש, Ophisaurus apodus
קמטן החורש, Ophisaurus apodus קמפוס אורנים, 25/11/2015.  ©נעם שגב

קמטן החורש, Ophisaurus apodus בצידי הגוף ולאורכו נראה "כפל עור" - קמט.  ©עמיחי וסרמן
 

תלום קשקשים מדברי Rhagerhis moilensis - מין נחש בעל תפוצה רחבה במדבריות צפון ומרכז אפריקה: מחופיה המערביים של היבשת, דרך לוב ומצרים, ומזרחה דרך מדבריות ערב לערבות איראן. תלום מדברי הוא נחש תת ארסי שאינו מסוכן לאדם, אם כי נשיכתו עשויה לגרום לתופעות מקומיות (תיתכן נפיחות קלה). לתלום המדברי מצגי איום מרשימים: הוא מרחיב את הצוואר בדומה לנחשי קוברה, אך בשונה מהם הוא אינו מזדקף בניצב לקרקע: הצוואר וחלק גוף הקדמי רק מורמים מעט מהאדמה בזווית נמוכה והוא ממהר להימלט. בארץ מוכר המין לאורך עמק הערבה, אך ככל הנראה נדיר מאוד גם בפנים הנגב. מרבית הפרטים המדווחים בישראל הם קטנים יחסית למוזכר בספרות, בדרך כלל נצפים פרטים שאורכם אינו עולה על 60 ס"מ.

תלום קשקשים מדברי Rhagerhis moilensis
תלום קשקשים מדברי Rhagerhis moilensis דרום הערבה, 23/07/2015    © משה קלוקובסקי

 

תצפיות יונקים

חדשות היונקים המסעירות ביותר השנה הגיעו ממחלקת העטלפים. במסגרת סקר העטלפים שמובילה העמותה באזור אשקלון התגלו מספר ממצאים מפתיעים ונוספו מינים חדשים לרשימת העטלפים המוכרים באזור - הוקדשו לכך דיונים נפרדים. נזכיר כמה ממיני היונקים שבלטו בדיווחים שפורסמו השנה:

עטלפון ריפל (Pipistrellus rueppellii) - עטלף שעיקר תפוצתו באפריקה, בארץ עובר גבולה הצפוני. המין מוכר בעיקר באזורים מדבריים בנגב ובמדבר יהודה אך אינו מוגבל לדרום הארץ. הופעתו בחלקיה הצפוניים היא ככל הנראה עונתית. במסגרת הפעילות במן השדה המין אותר בשנים האחרונות גם בשפלה ובמישור החוף. לאחרונו אושרו ועודכנו תצפיות בעטלפון ריפל, המרחיבות עוד יותר את תחום התפוצה הידוע לנו של המין: כעת כלולים בו גם אזורים בדרום מערב הנגב.

עטלפון ריפל, Pipistrellus rueppellii
עטלפון ריפלPipistrellus rueppellii,  דגם פרווה קונטרסטי אופייני   © שי פילוסוף

אשמן גדול (Taphozous nudiventris) - המין נצפה באזור השפלה - מרכז הארץ, אך עדיין לא ברור האם נוכחותו באזורים אלה קבועה וכן עד כמה הוא נדיר בהם. זה אחד מבין הגדולים שבעטלפי החרקים בארץ, אורך הגוף - כולל הזנב שאורכו כ-3.5 ס"מ - כ-8 ס"מ.

עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) - המין ממשיך להפתיע באתרים חדשים באזור השפלה ובמרכז הארץ.

נוטריה (Myocastor coypus) - מכרסם צמחוני אשר הובא לישראל בשנות ה-50 במטרה לפתח תעשיית פרווה בארץ, ומאז התפשט וביסס אוכלוסיית בר. עמידותו בפני גורמי זיהום שונים מאפשרים לו לשרוד ולשגשג גם בסביבת מקורות מים שאיכותם נמוכה ביותר, כדוגמת הירקון.

נוטריה, Myocastor coypu
נוטריה, Myocastor coypu,  מעגן מיכאל, 30/12/2015   © יעקוב ואלדד רזניק

 

שועל מצוי (Vulpes vulpes) - המין נצפה לעתים תכופות למדי, מדווח בעיקר משטחים טבעיים בחבל הים תיכוני. זהו אחד הנפוצים שבמיני הטורפים באזור, בעל תפוצה הולארקטית הכוללת את צפון אפריקה, אירופה, אסיה, וכן הוא מצוי בצפון אמריקה, באיים שונים באוקיינוס השקט ובאוסטרליה, אליה הובא על ידי האדם ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה ה-19. כצפוי אצל מין בעל תפוצה רחבה כל כך, ניתן לראות שונות רבה במימדים ובצבע הפרווה. בעבר תוארו בישראל שלושה תתי מין של שועל מצוי, אך ייתכן שלמעשה השועלים בארץ שייכים לשניים בלבד (Vulpes vulpes arabica, ו- Vulpes vulpes palaestina). זהו טורף טריטוריאלי. גודל הטריטוריה משתנה בהתאם לזמינות המזון. מעניין לשים לב לתצפיות בשועלים באזורים בהם מצויים גם תנים, יחסי התחרות בין המינים לא ברור דיו.

שועל מצוי (Vulpes vulpes)
שועל מצוי (Vulpes vulpes). ניצנה, 22/06/2015          יעקוב רזניק ©

צבוע מפוספס (Vulpes vulpes) - המין מדווח לעתים, ובשנה שחלפה זכינו לתיעוד יוצא דופן שלו:
נדב כנען, אשר צפה בצבועים באזור הרי ירושלים כבר בסוף שנת 2014, תיעד במקום בתחילת השנה זוג צבועים צעירים.

 

צבוע מפוספס Hyaena hyaena
צבוע מפוספס Hyaena hyaena  שניים מתוך שלושה פרטים שנצפו בהרי ירושלים, 13/03/2015 © נדב כנען

תן זהוב (Canis aureus) - לכאורה אין קשר בין שמירת טבע לבין הגנה על תנים: המין ידוע כמזיק שעשוי לגרום להפצת מחלות. בהיותו סתגלן (אופורטוניסט) הוא מצליח לחיות ולהתרבות באזורים מיושבים. הוא ממעט לחשוש מהאדם ובמספר אתרים במרכז הארץ, כדוגמת פארק הירקון, ניתן לצפות בהם מקרוב: נראה כי הם לא מפחדים להתקרב לאנשים בחיפושי מזון. עם זאת, סקירת ספרות קצרה מלמדת כי נושא ממשק התנים דורש בחינה מחודשת. בשל השונות הרבה בין אוכלוסיות יש להתאים את שיטת הממשק לכל אוכלוסיה באופן ספציפי. בנוסף, המבנה החברתי של התנים, השונות בין אוכלוסיות, דפוסי התקשורת הקולית ועוד, הם נושאים מרתקים למחקר ובוודאי טמונות בהם תגליות רבות. ייתכן כי אוכלוסיית תנים ייחודית, אשר בעבר התקיימה באזורים מדבריים באזורנו, הושמדה.

תן זהוב (Canis aureus)
תן זהוב (Canis aureus). צאלים, 11/09/2015          © יעקוב רזניק

תצפיות פרפרים

בתחום הפרפרים מוקדשת עיקר תשומת הלב במן השדה לפרקי המידע. מבחינת תצפיות, בלטו דיווחים במינים הבאים:

רפרף ההרדוף Daphnis nerii - פרפר נודד ממוצא טרופי, הנפוץ באפריקה, ברחבי המזרח התיכון ובאסיה הטרופית. באביב ובקיץ הוא נפוץ בכל הארץ, ובקיץ נודד לאירופה.

כחליל הקוטב Zizeeria karsandra - פרפר קטן הנפוץ במזרח אסיה, אוסטרליה ובמזרח הים התיכון. הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ, ולמעט בימי חורף קרים - נצפה במהלך כל השנה.

רפרף החבלבל  Agrius convolvuli - רפרף גדול, נודד, הנפוץ באפריקה, אסיה, אוסטרליה ואירופה. בישראל הוא נפוץ בכל הארץ, בעיקר במקומות החמים, באביב ובקיץ.

זנב סנונית נאה Papilio machaon - פרפר גדול בצבע צהוב לימוני, בעל תפוצה הולוארקטית (צפון אמריקה, אירופה, צפון אפריקה ואסיה הממוזגת) ונפוץ בכל ברוב חלקי הארץ בחודשים מרץ עד סוף נובמבר.

זנב סנונית נאה, , Papilio machaon
זנב סנונית נאה, , Papilio machaon  בוגר  ©              עוז בן יהודה

נימפית הקטלב Charaxes jasius - פרפר היום הגדול ביותר בישראל ובאירופה (מוטת הכנף עד ל-110 מ"מ). מין טרופי, שכל הנראה שרד באיזור זה מתקופות חמות יותר. בארץ הוא נצפה בהרי יהודה, הכרמל, הגליל העליון ובחרמון, בין החודשים מאי לאוקטובר.

נימפית הקטלב, Charaxes jasius
נימפית הקטלב, Charaxes jasius. אזור ירושלים, 08.2015            ©ysalts

לבנין הצנון Pieris rapae - מהשכיחים שבמיני הפרפרים באזור. למין תפוצה רחבה מאוד. זהו מין ממוצא פליארקטי שחדר גם ליבשות צפון אמריקה ואוסטרליה.  הוא נראה לעתים קרובות למדיי, שכן הוא מצוי באזורים מיושבים.

לבנין הצנון,.Pieris rapae
לבנין הצנון,.Pieris rapae   נפוץ בכל הארץ, למעט במדבר הקיצוני  ©              עוז בן יהודה

 

צבעוני שקוף Archon apollinus - פרפר המצוי בארצות שבמזרח הים התיכון. בארץ הוא נצפה בכל רחבי החבל הים-תיכוני,  בין חודש דצמבר ועד לאפריל. השנה התקבלו דיווחים ראשונים בפרטים מעופפים כבר במהלך המחצית השנייה של חודש נובמבר.

צבעוני שקוף,  Archon apollinus
צבעוני שקוףArchon apollinus,  הכנפיים העליונות שקופות למדי ומועטות בקשקשים, מכאן שמו   © עוז בן יהודה

תצפיות עכבישניים

עקרבאים (Scorpiones)
נזכיר כי להבדיל מחרקים (Insecta) השייכים למחלקה אחרת במערכה, שבגופם מבחינים בשלוש חטיבות נפרדות, בעקרבאים שתי חטיבות בלבד:
ראשחזה ((Prosoma ובטן (Opisthosoma). בין דיווחי העכבישניים שנוספו השנה למערכת:

חדצלע יהודה  Compsobuthus schmiedeknechti - מין שכיח למדיי, אשר נצפה לעתים קרובות בצפון ישראל וגם במרכז הארץ.

חדצלע יהודה Compsobuthus schmiedeknechti
חדצלע יהודה Compsobuthus schmiedeknechti     © משה קלוקובסקי

קטלן עב זנב (Androctonus crassicauda)  - עקרב גדול (כ-10 ס"מ), המצוי בעיקר במרכז וצפון הארץ.  כדאי לשים לב כי מדובר בעקרב מסוכן יחסית, ולכן יש להיזהר ממנו.

קטלן עב זנב, Androctonus crassicauda
קטלן עב זנבAndroctonus crassicauda. שומרון, 08/06/2015.    © נעם שגב

תצפית העכבישניים המעניינת ביותר שדווחה השנה, היא ככל הנראה תצפית במי שייתכן מאוד - עד כמה שניתן לזהות בתצלום - והוא לא אחר מאשר מברישמון הערבה (Cerbalus aravensis). אשר תועד כ-100 ק"מ צפונית לחולות סמר (28/07/2015, ארז גבורי).

מברישמון הערבה (Cerbalus aravensis)
מברישמון הערבה (Cerbalus aravensis)?    צופר, 28/07/2015.     © ארז גבורי

בשנה הבאה

בשנת 2015 השגנו התקדמות אדירה בכמה תחומים, בפרט ברמת ארגון ובקרת הנתונים המועברים למערכת - כלומר במישור המקצועי. באחרים נראה שלא התקדמנו כלל, אך כדאי לזכור כי מרבית העבודה במן השדה אינה באה לידי ביטוי בפרסומים באתר, אף לא בסיכומים שנתיים: סיורים רבים, כנסים נוספים, מפגשים וימי עיון שהתקיימו השנה אינם מוזכרים כאן.
נדרש להתייחס לתוכניות שהוזכרו בסיכום השנתי הקודם:
- בסיכום 2014 נכתב כי "בקרוב ישולבו בסיכומים התקופתיים גרפים ומפות אינטראקטיביות" - היישומים אכן פותחו, אך נכון להיום אינם משולבים בסיכומים התקופתיים.
- ספריית שמע בֶקולַם - פיתוח הספרייה נעצר עוד בתחילת השנה בשל מגבלות תקציב. התברר, כי אין בנמצא הקלטות שמע טובות מספיק שיוכלו להוות סימוכין, כאלו שנוכל להיעזר בהן לצורך זיהוי מינים. לכן, פיתוח הספרייה יכלול גם איסוף מהשדה ולשם כך דרושים אמצעים: אחת ממשימות העמותה בשנה הבאה תהיה לגייס משאבים לטובת הנושא.


תמונה: הקלטה בספריית השמע. האם עטלף? האם ניתן לזהות את המין?

 

ללא ספק, המשימה החשובה ביותר לשנת 2016 היא הרחבת מעגל המשתמשים הפעילים במערכת. אין צורך בפיתוחי תוכנה חדשניים או באמצעים טכנולוגים מתקדמים, על מנת להאזין לקולות אשפים בשעות הערב, למשל, ובכל זאת - ההתגייסות למיזם לא מרשימה ודיווחי התצפיות לא מתקבלים בקצב מספק. לכן, בשנה הבאה נשתדל להסיט מעט מתשומת הלב המופנית לפיתוח המערכת עצמה אל עשייה במישור הציבורי, כפי שאכן התחלנו לעשות במהלך החודשים האחרונים.

תודה רבה לכל השותפים,

בשם הצוות,
איל

...בבקשה להקשיב לאשפים!

מקורות
אמיתי פ., בוסקילה ע., (2001) מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, הוצאת כתר, ירושלים.
אמיתי פ. (2005) מדריך החרקים בישראל ופרוקי רגליים אחרים, הוצאת כתר, ירושלים.
ארבל, אברהם (1984)
אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. כרך זוחלים ודו חיים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע.
ורנר, יהודה ל. (1995) מדריך לזוחלי ארצנו. הוצאת יפה נוף, רשות שמורות הטבע

מנדלסון ה. ויום- טוב, י.,(1987 החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7, יונקים. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור.
שלמון, ב.(1993), מדריך היונקים בישראל וסימני השדה לנוכחותם. כתר, הוצאה לאור