שִמעוּנה

מי שהתנסה בהאזנה לקולות בעלי חיים נוכח כי זהו נושא מהנה ומרתק, המקיף מגוון נושאים בתחומים שונים. מעצם העיסוק במגוון המינים, בעמותת מן השדה מתרכזים במידע שניתן להפיק מהקולות בשדה, בעיקר באמצעים הזמינים לציבור לרבות מיקרופונים, אמצעי הקלטה ותוכנות עיבוד. ניתן להתוודע לקולות גם מבלי להשתמש בציוד, בעזרת האוזניים לבדן. עם זאת, הקלטת קולות בשדה ובחינתם בעזרת תוכנה ייעודית הפכו בשנים האחרונות לזמינים ביותר.  זהו פרסום ראשון בסדרת "שמעונה", שמטרתה לאפשר לציבור לרכוש את המיומנויות הנדרשות לצורך הקלטת בעלי חיים בשדה, וניתוח הממצאים באמצעות מחשב. הדגש מושם על הפקת תוצרים השמישים גם עבור יישומים מקצועיים ומדעיים: דיגום אקוסטי רב משתמשים מאפשר ניטור רציף, במובני זמן ומרחב גם יחד, המהווה את אחת המטרות המקצועיות של העמותה.

גלאי עטלפים CE30104
תמונה: גלאי עטלפים CE30104

 

ציוד האזנה והקלטה
אין צורך במיקרופון מיוחד ובתוכנת מחשב כלשהי, על מנת לזהות אדום חזה על פי קריאותיו. עם זאת, אם נרצה להתעמק במבנה הקריאות ולאפיין אותן בדיוק גבוה, נשתמש במחשב על מנת לכמת את תכונותיהן ולהציגן באופן גרפי. מכאן, שעלינו להתייחס כאן גם לנושא הקלטת הקולות. בנוסף, מעצם היותה מערכת מידע שיתופית הפעילות במן השדה מצריכה ארגון מידע בצורה מבוקרת, נגיש למגוון יישומים. מסיבה זו, יושם בסקירות אלו דגש על גם על שמירה, אחסון והצגת הנתונים.


תמונה: קריאות עטלף מוצגות בתוכנת RAVEN

הציוד הנדרש לענייננו שונה ומשתנה בהתאם לצרכים, וקודם שניגשים לעיסוק בפריטי ציוד הכרחי להגדיר את ייעודו ודרישותינו. זמינים היום מכשירים המשלבים האזנה, הקלטה, אחסון, דיווח ועוד, אך הם יקרים יחסית ולא בהכרח מתאימים לכלל השימושים. כיוון שלעתים קרובות אנו לא יכולים להסתפק במכשיר אחד, נסקור כאן בנפרד את התחומים השונים: האזנה, הקלטה, ניתוח, עיבוד וארגון  נתונים. כדאי לציין כבר בשלב זה כי אנו אכן משתמשים לעתים בטלפונים ניידים בשביל להקליט, לאחסן ולדווח מידע קולי, אך לרוב המידע הנאסף באמצעותם מוגבל ואינו מתאים לצרכינו. בכל אופן, לפני שניגשים לבחון אמצעים חשוב להתייחס להיבטים הבאים של התצפית:

מידע – האם יש לשמור את המידע בפורמט מסוים? אומנם ניתן להמיר קבצים מסוג אחד לאחר, אך חלקם אינם שומרים את המידע ברזולוציה מספקת. מסיבה זו יש לברר קודם לבחירת אמצעי, מהו התוצר הנדרש: האם ניתן להסתפק במידע שנשמר בפורמט mp3? שנדגם בשיטת zc? בהמשך יובהרו מושגים אלה.
קולות – כציד נשמע המין לו אנו מאזינים? מהו טווח התדרים על פניו משתרעים קולותיו? האם למין הנושא קולות החורגים מטווח הספקטרום הנשמע?
נגישות – האם ניתן להתקרב לבעל החיים על מנת להקליט אותו? האם יש צורך באמצעי העמיד בתנאי טמפרטורה קשים? רטיבות? לעתים, ייתכן שנידרש להשאיר אמצעי הקלטה בשטח ללא השגחה על מנת להקליט בעל חיים מסוים.
סימוכין – לפני שמקליטים בעלי חיים, יש לערוך סקירה של מקורות העתידים לשמש אותנו לצורך ניתוח הממצאים. למשל, אם ברצוננו להקליט עטלפים הרי שכדאי לחפש ספריית קולות מתאימה, לבדוק איך מאורגנים בה הנתונים, ולהתייעץ עם משתתפים לגבי בעיות ומכשולים שהם מתמודדים עימם.

קולות עטלף
תמונה: קריאות עטלף, הוקלט בשטח בוסתן, ביישוב בעמק החולה

נסכם את החלק הראשון בסקירת השמעונה:
קודם להקלטת קולות בשטח, הכרחי להגדיר מהו אופי עבודת השדה ומהו ייעודו של המידע הנאסף: האם היא מסתכמת בזיהוי מינים בשדה בזמן אמת, או שהיא כוללת ניתוח של הממצאים לאחר התצפית. כאשר התשובות לשאלות אלו ברורות, ניתן להתייחס לארבעת ההיבטים שהוזכרו ולהתחיל לגבש שיטות עבודה. הסקירה הבאה תוקדש להאזנה לקולות בשדה.


תמונה: קבוצת הפייסבוק ביואקוסטיקה

 

Section: 
Section5